לא נושם | צבי אשכנזי מאושר ואופטימי

צבי שלנו בטור פוליטי ואופטימי, לקראת השבעת הממשלה החדשה של בנט-לפיד. וגם: איך גיא לייבה התגלגל לתקשורת, ומהו "מבחן הקטיושה" של נעה לנדאו
צבי אשכנזי | צילום: CactusBavarius@
צבי אשכנזי | צילום: [email protected]

עידן חדש

אין יותר פחד. יש תקווה. משהו עומד לקרות עכשיו. לאט לאט נחזור להכניס אוויר פנימה ולהשאיר אותו מבלי לחשוש. זה לא יהיה מקובל יותר להיות גזען. גם לא הומופוב. כל אחד יכבד את זכויות הפרט של השנייה. ישמור עליהם. כפי שהיה רוצה שישמרו על שלו.

הערבות הדדית תחזור להיות באופנה. ואז יהיה אפשר להכיר. ללמוד. להשתתף. כי זה מה שיש לנו. האחד את השנייה.

גיא לייבה, סופר וכתב ספורט ב-ynet וידיעות אחרונות

איך הגעתי לתחום?

דרך טוויטר. פרסמו שמחפשים עורך ב-ynet ספורט לפני חמש שנים, ואז החלטתי שאני רוצה להיות בתקשורת. בעצם תמיד רציתי, התנדבתי לשרת בדובר צה״ל ואף יצאתי לקצונה לאחר שנבחרתי למצטיין נשיא המדינה. אבל הרגשתי שאני גרוע בזה. ניסיתי כיוונים אחרים כמו משרדי פרסום ולימודי משפטים עד שהגעתי ל-ynet. במהלך כל הזמן הזה עבדתי על רומן שנקרא “אספר לך כשניפגש”. לשמחתי הוא מאוד מצליח וקיבלתי הוכחה שאני כותב טוב.

ערב אידיאלי מבחינתי

כשיש מכות בטוויטר ואני לא צד בדבר. זה כמו wwe בישראל. אני מכין פופקורן, מטעין את הטלפון ומצפה לערב ארוך שייגמר בהרבה חסימות. ויש גם את הטינופים שאחרי.

מה ארצה להיות כשאהיה גדול?

להמשיך לעסוק בעיתונות ולכתוב כמה שיותר. רוצה לכתוב עוד מלא ספרים ומת גם לכתוב תסריטים ולכתוב לטלוויזיה ושתהיה לי סדרה בנטפליקס. לסיכום אני רוצה לכתוב.

והנה לינק לרכישת הספר של גיא לייבה

 

גיא לייבה
גיא לייבה

טיפ לכתב.ת המתחיל.ה מאת נעה לנדאו, עיתונאית הארץ ועורכת הארץ 21

ראשית אציין שברוב שנותיי בעיתונות, שהן בעצם רוב שנותיי באופן כללי, הייתי בכלל עורכת ולא כתבת. אבל אנסה בכל זאת לחלוק מניסיוני, כי לא אומרים לא לצבי. הטיפ הכי חשוב בעיני לכתבים המתחילים הוא הביטו והקשיבו יותר משאתם מדברים. בעידן הנוכחי קל להתבלבל בין התפקידים, אבל הבסיס של עבודת העיתונות הוא קודם כל להקשיב, לשאול ושוב להקשיב. הפעם לתשובות. בלי זה, אי-אפשר לאתר את הסיפור שצריך וכדאי לספר.

על אותו משקל, צריך כמובן לצאת כמה שיותר לשטח. להיות איפה שהדברים קורים ולפגוש את כל מי שרלוונטי לתחום הסיקור שלכם. בגל״צ קראנו לזה פעם ״מבחן הקטיושה״, אם אני זוכרת נכון. הכוונה הייתה שאם תיאורטית תיפול קטיושה על האירוע ובזה ״הלך״ לך התחום – כלומר, ייעלמו חלילה האישים המרכזיים בו – סימן שחובה להיות באירוע הזה. בשנים האחרונות נהיה קל הרבה יותר לעקוב מרחוק באמצעים טכנולוגיים. זה לא אותו דבר. שום דבר לא יחליף את ההתבוננות מקרוב, ובעיקר על מה שמסביב לפריים ולאו דווקא בתוכו. זו גם דרך קריטית להיתקל במקורות שלא תמיד אפשר להגיע אליהם בדרכים אחרות.

נעה לנדאו
נעה לנדאו

מזל טוב ילד.ה

10.06 מתן חודורוב, אסי עזר, קרן מרציאנו

11.06 עפרה ארליך

12.06 קובי מויאל, קרן רובין, רות אלבז

14.06 רותי רוסו, יא יא פינק, אורלי פרומן

15.06 דניאל ספייסר, איתי שגב, מיקי חיימוביץ, גאולה אבן, נפתלי סלובטיצקי

אתר kassit.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

ציוצים אחרונים

נגישות