מתברר שמקומונים בישראל הם עדיין עסק לא רע בכלל

חוות דעת כלכלית שהוגשה בתביעה אזרחית בין שותפים בחברת הוצאת המקומונים עומר ש.ל. תקשורת מגלה שהפרינט לא מת, והוא אפילו די משתלם - בעיקר לבעל הבית. ערעור על החלטת המחוזי בתביעה יידון בבית המשפט העליון בחודשים הקרובים. המו"ל שלמה לונדון בתגובה: "בית המשפט דחה 95% מהתביעה שהוגשה נגדי והחברה שבבעלותי"
מקומוני רשת עומר תקשורת
עסק לא רע. מקומוני רשת עומר תקשורת

ערעור שהוגש לאחרונה לבית המשפט העליון בסכסוך עסקי בין שתי קבוצות הוצאה לאור, חושף טפח מההוצאות הכרוכות בהוצאת מקומונים בישראל – אך גם מהתועלת האישית שניתן להפיק מהם. מתברר, כי חרף הירידה בתפוצתם וההכנסות מהם, המקומונים בישראל עדיין עשויים להוות עסק די משתלם.

הפרטים מופיעים בחוות הדעת שהכין רואה החשבון יגאל טולדנו, שותף בכיר בפירמת רואי החשבון BDO זיו האפט, כמומחה שמונה מטעם בית המשפט המחוזי להכריע בתביעה. מדובר בתביעה שהוגשה לפני למעלה משבע שנים, בדצמבר 2013, על ידי האחים עובד ניר ורון נגרי וחברת נ.ע.ר השקעות בע”מ שהקימו. התביעה הוגשה באמצעות עורך הדין גד שושני נגד המו”ל הוותיק שלמה לונדון בטענה לחלוקת רווחים לא הוגנת מפעילות משותפת להוצאת מקומונים בצפון. הקשרים העסקיים בין הצדדים נוהלו בצורה מורכבת מבחינה משפטית ואין זה המקום לפרטם.

דיווידנד של כשני מיליון שקל בתשע שנים

במסגרת התביעה הוגשו חוות דעת שונות לעניין שווי החברה, פעילותה והוצאותיה, לצורך הערכה האם וכמה כסף על לונדון להעביר לתובעים – חלקם ברווחים מפעילותה מאז הוקמה בתחילת 2007 ועד מאי 2016. בהחלטת בית המשפט המחוזי מפברואר האחרון נקבע כי חלקם של התובעים ברווחי החברה שבמחלוקת, עומר ש.ל. תקשורת מקומית בע”מ, עומד על 22% שהם 1.75 מיליון שקל. על החלטה זו הגישו התובעים ערעור בחודש שעבר, בו חלקו בין היתר על קביעות רו”ח טולדנו.

בין אם תתקבלנה טענותיהם של התובעים ובין אם לא, בחוות הדעת של רו”ח טולדנו מתגלים כמה מספרים מאוד מעניינים. כך לדוגמה, הכנסות החברה שעמדו בשנה הראשונה לפעילותה על 24.2 מיליון שקל, ירדו בממוצע ב-2% בשנה עד ל-19.7 מיליון שקל ב-2015. הרווח הנקי בתקופה הנבדקת עמד על פי דיווחיה על כ-5.5 מיליון שקל, ובתקופה זו משך לונדון דיווידנד בסכום כולל של קרוב לשני מיליון שקל.

אלא שמבדיקותיו של רו”ח טולדנו עלה כי חלק מההוצאות של החברה שנרשמו כהוצאות עסקיות היו למעשה הוצאות פרטיות, בעיקר אלו החל משנת 2009 שנבחנו ביתר קלות מסיבות טכניות. הוצאות אלו צורפו להתאמות נוספות שנערכו לדיווחי החברה ושהצטברו ליותר מ-2.6 מיליון שקל, באופן שהגדיל את הרווח הנקי של החברה ל-8.1 מיליון שקל.

באילו הוצאות מדובר?

עומר ש.ל. תקשורת מקומית בע”מ הוציאה כ-110 אלף שקל על ביגוד שבחוות הדעת נכתב כי “מרבית הרכישות מתייחסות לבגדים עבור עובדים בכירים, ובעיקר שלמה לונדון ויניב מנוס (מנהל סניף חדרה ונתניה – ע”ק)”. רו”ח טולדנו ציין כי דמי ביגוד אלה “פחות מקובלים”, ומלבד סכום של 2,000 שקל בשנה שנראה לו סביר – כלומר כ-16 אלף שקל בסך הכל בתקופה הנבדקת – כל שאר הוצאות הביגוד מהוות הטבה פרטית עבור לונדון.

הוצאות נוספות כוללות נסיעות לחו”ל של שלמה לונדון בעלות מצטברת של עשרות אלפי שקלים, שנרשמו במפורש בכרטיסי החברה כנסיעות פרטיות, ונקבעו על ידי רו”ח טולדנו כהטבה פרטית עבורו. גם ביטוח החיים שלו על סך ארבעה מיליון שקל שתמורתו שולמה פרמיה מצטברת בסך 388 אלף שקלים (במשך שנה אחת כלל התשלום גם ביטוח חיים לבנו טל לונדון שמילא תפקידים שונים בחברה – ע”ק), הוגדרה על ידי רו”ח טולדנו כהטבה אישית עבורו. החברה טענה שסכומים אלה הוצאו על ידה מאחר שלונדון חתם על ערבויות אישיות להבטחת מסגרת האשראי שלה.

פרט להטבות ולפינוקים האישיים, ציין רו”ח טולדנו כי “לאורך השנים נמשכו סכומים על ידי לונדון וחברות בבעלותו, כאשר יתרת החוב של חברות אלו כלפי החברה הלכה וגדלה עד שהגיעה לכ-2.6 מיליון שקל בסוף שנת 2016”. יתרות אלו לא חויבו בריבית, מה שבהמשך עלה לחברה כסף: “אילולא ביצע את המשיכות הנ”ל”, כתב טולדנו, “ודאי היה יכול להקטין את האשראי הבנקאי של החברה ולחסוך בהוצאות ריבית עבורה”. להערכתו, הכנסות הריבית התיאורטיות (או החסכון בה) יכלו לעמוד על יותר מ-400 אלף שקל.

בגדים בארון (אילוסטרציה: envato elements)
דמי ביגוד פחות מקובלים בענף (אילוסטרציה: envato elements)

וחוץ מפינוקים אישיים, כמה עולה להוציא עיתון?

במהלך שנות הפעילות שנבדקו, הוציאה החברה עבור שכירת משרדים בנתניה, חדרה, מפרץ חיפה, כרמיאל, נהריה ועפולה סכום כולל של כ-2.4 מיליון שקל. חלק מהמשרדים נסגרו במהלך התקופה הנבדקת ופעילותם מוזגה עם משרדים אחרים, כך שהחברה הצליחה להפחית את הוצאות השכירות שלה משנה לשנה עד להפחתה של כמעט 100 אלף שקל ממה שהוציאה עבור שכירות בשנתה הראשונה.

המרכיב המשמעותי ביותר בהוצאות עומר תקשורת מקומית היו הוצאות השכר, שעמדו על כ-48% בממוצע מהכנסות החברה לאורך שנות הבדיקה. מדובר בשיעור גבוה משמעותית משיעור הוצאות השכר בחברות פרטיות אחרות שבחן רו”ח טולדנו לצרכי השוואה ומדגם, ושעמד על 40% מההכנסות לכל היותר. חברות אלו עוסקות בתחום דומה של הפקה והוצאה לאור ונתוניהן הגיעו ממאגרי המידע של BDO זיו האפט, אך זהותן לא נחשפה. לצדן נבדקו גם נתוני עיתון מעריב בשנים 2007-2011, אז הוצא לאור על ידי חברה ציבורית שנתוניה חשופים לכל. במעריב שיעור הוצאות השכר היה גבוה בצורה חריגה – 56% מההכנסות – וגם הפסדיו היו חריגים.

הוצאות הייצור של החברה, בראשן ההוצאות עבור נייר ודפוס, היו נמוכות יחסית לחברות המקבילות בענף ועמדו על 17%-27% מההכנסות. שיעור נמוך זה נבע ממבנה יעיל של החברה שהוציא לאור מקומונים רבים ביחס לגודלה ומהנחות וזיכויים מהם נהנתה כחלק מההסכם עם בית הדפוס.

שלמה לונדון מסר בתגובה: “דוחותיה הכספיים של החברה אושרו על-ידי רואי החשבון המבקרים וניתנה עליהם חוות דעת בלתי מסויגת ובביקורת שנערכה על-ידי רשויות המס לא נמצאו ליקויים כלשהם. בית המשפט קבע שהחברה שלגביה נערכה חוות הדעת היא 100% בבעלותי ודחה את טענות התובע כי יש לו חלק בחברה זו.

מול קביעת המומחה בעניין הוצאות הריבית של החברה, המומחה גם קבע כי השכר שמשכתי מהחברה לאורך השנים היה נמוך מהשכר לו הייתי ראוי, ובאופן זה חסכתי לחברה הוצאות רבות, לרבות הוצאות בגין ריבית.

התביעה נגדי הוגשה בטענה שנכרת ביני לבין התובע הסכם שותפות, ובית המשפט דחה את הטענה, וציין שהתובע שינה את גרסתו בעניין מספר פעמים, ואף רמז שהמסמך שהוגש על-ידי התובע זויף על ידו במהלך המשפט.

בית המשפט קבע כי הטענות שהתובע העלה בתביעה נגדי סותרות תצהירים שהגיש קודם לכך לבית המשפט בניסיון להתחמק מחובות בסך של מיליוני שקלים שהיו לו לטובת בנק מזרחי, בנק דיסקונט ומר שלמה טיסר ונושים אחרים.

בסופו של דבר, בית המשפט דחה 95% מהתביעה שהוגשה נגדי והחברה שבבעלותי”.

אתר kassit.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]
נגישות