שעת אפס: סדרה שמתאימה לשיעור בחינוך, לא לפריים טיים

מיה לנדסמן נאלצה להתמודד עם טוקבקים קשים לאחר שתמכה בעזתים. היוצרת דקלה קידר החזירה אותה לסיטואציה, הפעם כתלמידה, בסדרה ששואבת השראה מהמציאות, אבל מזכירה יותר כמו שיעור בסובלנות שמתאים לבית ספר
שעת אפס | צילום: בועז יהונתן יעקב
שעת אפס | צילום: בועז יהונתן יעקב

אתמול (ב’) עלתה ב’כאן 11′ סדרת הדרמה החדשה ‘שעת אפס’ בכיכובם של מיה לנדסמן ודורון בן-דוד. ‘פיצוץ’ בין מורה ותלמידה בשיעור אזרחות הופך לכדור שלג שתוצאותיו הרסניות הן על עולמם האישי והן על המציאות הישראלית העכשווית והטעונה.

מאז קם כאן 11 הוא הצליח לרשום מספר טאלנטים לא מבוטל, ביניהם השניים הגדולים שנחטפו הישר לקשת 12: לוסי איוב, שבקרוב תנחה את הפורמט החדש של ‘רוקדים עם כוכבים’, וכמובן תמיר בר שמסכם כבר עונה שנייה ב’ארץ נהדרת’.

כעת, מי שמסמנת את דרכה בדרך הבטוחה היא מיה לנדסמן – הרכש המשמעותי של הערוץ. היא סומנה עוד בתפקיד הקטן של שחקנית התיאטרון שלוקחת לאגם רודברג את התפקיד הנחשק של ‘נינה’ בסדרה ‘חזרות’. משם נכנסה באופן טבעי לתפקיד הסמלת ב’המפקדת’ ובלטה במיוחד לצד אלונה סער, שגילמה את הדמות הראשית. אלא שבנסיקה של לנדסמן קרתה תקלה, כאשר במהלך מבצע ‘חומת מגן’ כתבה כי היא תומכת בתושבי עזה החליפה את תמונת הפרופיל שלה בפייסבוק לתמונה עליה מתנוסס דגל פלסטין. שני הצעדים הללו הצטרפו לסרטון הומוריסטי שלה מצילומי ‘המפקדת’ שהופץ באינסטגרם, בו נראית לנדסמן מדגימה ואומרת “המדינה על ה*** שלי”.

בעידן בו קריירות נגמרות על דברים פחותים מאלה, לנדסמן הצליחה להתגבר על המשבר והשנה אף כיכבה בתפקיד הראשי הראשון שלה בסדרה ‘ילדות סכסכניות’ של HOT. כעת מגיע תפקיד ראשי נוסף, הפעם בבית האם של לנדסמן, כאן 11, בסדרה ‘שעת אפס’.

חוץ משני הגיבורים אפשר לראות על המסך שורה של שחקנים מצוינים, ביניהם עלמה זק, עירית קפלן, דביר בנדק, לב לייב לוין ואמיר בנאי (הבן של אורנה בנאי, בתפקיד דרמטי ראשון). אז איפה הבעיה? כנראה בתסריט.

עם יד על הלב, מצפייה בשני הפרקים הראשונים של הסדרה שיצרה התסריטאית דקלה קידר, הרגשתי בעיקר כעס. כנראה שהסיפור של לנדסמן שנאלצה להתמודד עם טוקבקים קשים לאחר שתמכה בעזתים, הדליק אצל קידר את היצר היצירתי, וכך נכתבה סדרה במיוחד עבור הגיבורה הראשית שלה, וכמובן שואבת השראה מהמציאות שלנו ומהסיפור של המורה מאורט, אדם ורטה, שפוטר. אלא שהתוצאה, לצערי, היא שיעור חברה בבית ספר, וכתיבה שמזכירה טקסט של מורה להבעה של חטיבת הביניים.

לנדסמן מגלמת נערה שבעקבות התמודדות סמויה עם דימוי גוף שלילי, הופכת למתבגרת בלתי נסבלת. כחלק מהדבר היא מתחצפת למורה שלה ועבודת הגשה שהייתה צריכה להציג מול הכיתה הופכת לצעקה המונית של “מוות לערבים”. בהמשך מגיע מונולוג חוצב להבות של המורה (דורון בן-דוד מ”פאודה” ו”מנאייכ”) שכמובן מתקבל בכיתה כ”המורה השמאלני”.

אני שונאת סדרות חינוכיות. כאלה שבאות “לשנות משהו קטן בנו”, כאילו אנחנו הצופים קבוצה חסרת אונים שצריכה לקבל שיעור בחיים שיסביר לנו מה נכון ומה לא נכון. מילא כאשר מדובר ביצירה איכותית, אבל הדיון הפתטי והמצוץ מהאצבע של הקונפליקט הערבי-יהודי בכיתה, כאילו נלקח מאיזה סרט ‘זהירות בדרכים’ שכולנו נאלצנו לראות בשיעורי תעבורה.

בסופו של יום, כמוצר חינוכי הסדרה הזו יכולה להועיל. אני מתכוונת אם הוא יוקרן בבתי ספר בשיעור על סובלנות, למשל. אבל כמוצר להמונים, אני לא אשב ואצפה בסדרה שמאכילה אותי בכפית ועושה לי “נו נו נו”.

אתר kassit.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]

ציוצים אחרונים

https://twitter.com/kassit7

נגישות