הפספוס של ועדת פולקמן | ניתוח

ועדת פולקמן דנה במשך שנה בעתיד הרגולציה על השידורים בישראל. אף שכולם מסכימים שהכוונות היו טובות, הדו"ח לא מציע בשורה אמיתית לגופי השידור או ליצירה הישראלית. מה בכל זאת צריך כדי שנטפליקס תתן את חלקה?
מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר, שר התקשורת ד"ר יועז הנדל, רועי פולקמן (צילום: דוברות משרד התקשורת)
אז המלצות יש. ומה הלאה? מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר, שר התקשורת ד"ר יועז הנדל, רועי פולקמן (צילום: דוברות משרד התקשורת)

בנובמבר 2005 פרסמה יעל גאוני – אז כתבת התקשורת של “גלובס”, כיום סמנכ”לית התקשורת של רשת ובקרוב סמנכ”לית התקשורת של פרטנר, שתעבור מאחד השחקנים הכי מפוקחים בשוק לשחקן מסוג אחר לגמרי – כי מועצת הכבלים והלווין תפרסם שימוע בדבר “הסדרת השידור באינטרנט ובסלולר”. גיל קליאן פרסם ב”ידיעות אחרונות” כי “בשימוע מתכוונת המועצה לבחון דרכים להקים מודל פיקוח על שידורים כאלה, ואת מידת התאמתו למודלים של פיקוח על שידורי הטלוויזיה שקיימים כיום בארץ”. נשמע מוכר?

באותם ימים התראיין יורם מוקדי, אז יושב ראש המועצה, לימים סמנכ”ל התוכן של HOT וכיום מנכ”ל השלוחה הישראלית של יוניברסל מיוזיק בישראל, והתייחס לישות חדשה שהחלה לפעול באותם ימים ולהציע שידורי טלוויזיה דרך האינטרנט: טי וי אן גו. לדבריו אז, “אנחנו עומדים לפני המפץ הגדול של הרגולציה… האיסור על פרסום בכבלים ובלווין היה הבשורה הטובה ביותר לערוץ 2 ולערוץ 10. אבל טי וי אן גו ודומותיה בעתיד יעלו שאלה מאוד מהותית. אם הפרסום מגיע דרך האינטרנט לטלוויזיה, זה אומר שהמודל הכלכלי של הוט, יס, ערוץ 2 וערוץ 10 יעבור זעזוע”.

השימוע שפורסם אז הסתיים בלא כלום. יותר מ-15 שנים, וכאילו דבר לא השתנה. דוח הוועדה בראשות חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן לבחינת הרגולציה בתחום השידורים שפורסם אתמול ממליץ להקים גוף רגולציה אחוד, שיפקח על כל ספקי השידורים בשוק – כולל נטפליקס ודומותיה, במתכונת כזו או אחרת – ויאפשר גמישות רבה יותר לגופי השידור באופן השקעותיהם בהפקות מקור. עיקרי ההמלצות הוצעו בעבר בשורה של דוחות, מהמלצות ועדת סמסונוב דרך אלו של ועדת שכטר ועד ועדת פילבר ב-2016.

ההמלצות לא אומצו אז מסיבות שונות, אולם בוועדת פולקמן סבורים שהנכונות של השר לקדם את המלצות הדו”ח הנוכחי בחקיקה והפתיחות היחסית של הממשלה הנוכחית הופכת אותו לבר-יישום יותר מכל קודמיו. יש המעריכים כי אגף התקציבים באוצר יאמץ חלק מהמסקנות וחלק ישאיר בצד, כאשר בשלב זה יש התנגדות במשרד ל”ברית המועצות” משום שעל פניו היא מציעה איחוד רגולטורים פורמלי ולא מהותי. השאלה המרכזית היא מי ירוויח מיישום מסקנות, וכמו שזה נראה כרגע – אף אחד.

כתבה של יעל גאוני בגלובס
כאז כן עכשיו. אחד השימועים הראשונים על רגולציה על שידורי אינטרנט, נובמבר 2005 (סריקה מתוך גלובס)

הקלישאה אומרת שאם אף אחד מהצדדים לא מרוצה, כנראה שההחלטה הייתה טובה. אולם תמימות הדעים השלילית ביחס לדוח מעידה בעיקר על פספוס של הוועדה מעיסוק בסוגיות המרכזיות וקבלת החלטות עקרוניות משמעותיות, כשהתהייה שהעלו כל הגורמים איתם שוחחתי מתמצה ב”אם לא יתעסקו בזה ב-2021 כשבכל העולם מתעסקים עם רגולציה על שידורים כבר עשר שנים, מתי יתעסקו?”

הנושא המרכזי הוא חובת ההשקעה בהפקות מקור, על מי היא תושתת ובאיזו מתכונת. על פי המצב הקיים כיום, שתי בעלות הרישיון בשידורים המסחריים (רשת וקשת) ושתי בעלות הרישיון בטלוויזיה רב ערוצית (HOT ו-yes) מחויבות בהשקעת אחוז מסוים מהכנסותיהן. הועדה שהמליצה להשית חובת השקעה על גופים בעלי הכנסה של 300 מיליון שקלים לפחות משאירה גופים רבים בחוץ: החל מסלקום ופרטנר, שרחוקות משמעותית מהכנסות בהיקף כזה משידורים בלבד, בין היתר בגלל דמי המנוי הנמוכים יחסית שהן גובות – הועדה לא ממליצה להביא בחשבון הכנסות מפעילות אחרת, למרות שרוב גופי השידור כיום מציעים שילובים כלשהם עם אינטרנט או טלפון – וכלה בענקית התוכן נטפליקס, שהכנסותיה בישראל בלבד עדיין לא מגיעות לטווחי חובת ההשקעה.

משום כך גופים רבים היו מעדיפים שחובת ההשקעה תיגזר מנתח שוק ולא מהיקף הכנסה. נטפליקס, שיש לה קרוב למיליון מנויים בישראל לבדה, יכולה וצריכה להשקיע בתוכן המקומי בישראל בדיוק כפי שהיא נדרשת במקומות אחרים בעולם שהכפיפו אותה לרגולציה מקומית. דוח פולקמן לא נותן מענה מספק לנושא ומטיל אותו לפתחו של הרגולטור האחוד שיוקם – אם יוקם – וגם שם, מציע מתווים שונים לחובת השקעה במקום לקבוע באופן מפורש שיש לחייב את החברה לייצר הפקות מקור ישראליות.

כאשר משרד האוצר מציע להטיל מע”מ על ספקי שירותים זרים בישראל, ובהם חברות הסטרימינג, כפי שפורסם אתמול בטיוטת חוק ההסדרים, ברור שחברות אלה לא יכולות יותר לחמוק מעמידה בדרישות מקומיות למרות שהן חברות זרות. טענת היעדר הסמכות הרגולטורית או בעיות תחום שיפוט אינן רלוונטיות יותר. אם אפשר לקחת מנטפליקס מע”מ, אפשר לקחת ממנה כסף להפקות מקומיות.

שבאבניקים 2 | צילום מסך: HOT
אפשר לקחת כסף להפקות מקומיות “שבאבניקים 2” (צילום מסך: HOT)

בעיה נוספת עם חישוב חובת ההשקעה כשיעור מההכנסות הוא שההכנסות אינן מה שהיו, והאחוזים שמציע הדו”ח יהפכו עם הזמן לפחות ופחות כסף אבסולוטי, וזאת עוד לפני שהזכרנו את ההפחתה של חובת ההשקעה בהפקות מקור מ-15% ל-13% בערוצים המסחריים, תוך מיקוד חובת ההשקעה בתכניות סוגה עלית.

איגודי היוצרים שכבר חודשים מביעים את שאט הנפש שלהם ממסקנות הדו”ח הצפויות יוצאים ראשונים למאבק בו, ומתכננים מחר (חמישי) הפגנה מול משרד התקשורת בתל אביב בניסיון לשכנע את שר התקשורת ד”ר יועז הנדל לא ליישם את המלצותיו ולא לפגוע ביצירה הישראלית.

אחת הביקורות שנשמעה על הוועדה נוגעת לניתוח ההכנסות מפרסום, שכן בדוח הצטיירה תמונה לפי ההכנסות מפרסום לא השתנו באופן דרמטי מאז 2011 (נומינלית), ואף יותר מכף – ה-2019, על פי נתוני יפעת בקרת פרסום, רשמו הערוצים המסחריים את ההכנסות הגבוהות ביותר לעומת כל השנים הקודמות. הוועדה ציינה במשפט אחד ש”עצם העובדה שההכנסות מפרסום בשנת 2019 דומות לאלו שהתקבלו בשנת 2011 מעידה על שחיקה ריאלית בהכנסות וככל שעלויות הפקת התוכן לא נשארות קבועות גם הן, היא מעמידה בסימן שאלה את היכולת של המודל הכלכלי לשמר אותן בשנים הקרובות”. כולם מסכימים שעלויות הפקת התוכן לא נשארו קבועות, אז למה לא להתייחס לזה בצורה יותר מעמיקה?

אחד הפתרונות שעשויים לתת לזה פתרון הוא לאפשר לערוצים המסחריים לגבות גם הם דמי מנוי עבור התוכן שלהם. יוזמה אחת כזו כבר מונחת על השולחן: מיזוג קשת ו-RGE שבמסגרתו מתכוונת קשת להקים פלטפורמת תוכן רב ערוצית שתציע תכנים בתשלום. בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית חוששים מאוד מהמהלך הזה, שנידון בימים אלו ברשות התחרות, וטוענים כי ועדת פולקמן לא דנה בו כלל למרות ההשלכות הפוטנציאליות של מיזוג חברת החדשות החזקה בישראל עם מותג הספורט החזק והוותיק (RGE מפעילה את ספורט 5 על נספחיו).

תמר איש שלום בחדשות 13
לא מציגים נתונים תחרותיים גם בחדשות. אולפן חדשות 13 (צילום מסך)

אחת ההמלצות המשמעותיות של הועדה וזו שדורשת דיון נוסף לקראת החקיקה הרלוונטית היא ביטול חובת ההעברה של הערוצים המסחריים על ידי הפלטפורמות. כיום HOT ו-yes מחויבות על פי תנאי רישיונן לשדר באפיקיהן את רשת וקשת, ולא תמיד הן מרוצות מהחובה הזו. הוועדה ממליצה עקרונית לפטור אותן מכך למרות ההבנה שהדבר עלול לגרום לפגיעה אנושה באחד השחקנים עד כדי קריסתו והקטנת מספר המתחרים בשוק. הוועדה אופטימית באשר לאי-התממשותו של תרחיש זה מניסיון העבר עם סלקום ופרטנר, שבוחרות לשדר את רשת וקשת אצלן למרות שאינן מחויבות בכך, בשל הביקוש הרב לכך בשוק. מנגד, קריסה של שחקן ו/או היטמעות בשחקן אחר כבר הוכיחו עצמם כלא פשוטים, לכל הפחות, עבור כל הצדדים.

על מקבלי ההחלטות להסיק כבר היום מסקנות ממיזוג רשת-ערוץ 10, שהיה צפוי מראש והיה תיקון בלתי נמנע לעיוות שבפתיחת השוק לשלושה גופי שידור מסחריים. יחד עם זאת, אף שהמיזוג היה צפוי הוא לא עבר חלק והגוף המאוחד, למרות שכבר שנתיים נמצא באוויר, מתקשה להציג נתוני צפייה תחרותיים גם בשידורי החדשות שלו – הפורטה של ערוץ 10. טענות שונות על מעורבות חזקה של החברה האם רשת בחברת החדשות עד כדי חיכוכים אישיים בין מנכ”לי שני הגופים נשמעות כבר חודשים וניתן להניח שהדבר לא תורם לפרודוקטיביות של מי מהצדדים. כדי להמנע משידור חוזר של המיזוג הזה, ראוי כי משרד התקשורת ייתן דעתו על מיזוגים עתידיים עוד היום.

אתר kassit.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]
נגישות