דו”ח פולקמן: אין חדש תחת השמש

דו"ח הוועדה לבחינת הרגולציה בשוק השידורים ממליץ - שוב - על איחוד הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין, וכן - שוב - על מיקוד והגמשת הרגולציה, תוך הרחבת שיקול הדעת של גופי השידור באשר לחובות השקעותיהם בהפקות מקור, בלי החלטה קונקרטית בנוגע לפלטפורמות הבין-לאומיות ובלי סנקציות משמעותיות. איגודי היוצרים: "כניעה לבעלי ההון, נילחם נגדן בכל כוחנו"
רועי פולקמן מגיש את דו"ח פולקמן לשר התקשורת יועז הנדל | צילום: דוברות משרד התקשורת
איחלנו לכולם בהצלחה. רועי פולקמן ויעז הנדל (צילום: דוברות משרד התקשורת)

דו”ח ועדת פולקמן לבחינת הרגולציה בשוק התקשורת הוגש הבוקר (שלישי) לשר התקשורת ד”ר יועז הנדל. במוקד המלצות הדו”ח, שעיקריו הודלפו ופורסמו בחודשים האחרונים, נמצאת הקמת רשות שידורים שתתפקד כרגולטור אחיד שימזג את פעילות הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולווין. בראש הרשות תעמוד מועצה בת 13 חברים, רובם נציגי ציבור בתחומי החינוך, התרבות, הכלכלה והמשפט ומיעוטם יהיו עובדי מדינה בכירים מהמשרדים הרלוונטיים (תקשורת, תרבות, אוצר וכו’). הוועדה דוחה את הטענות לפוליטיזציה של המועצה שתוקם מאחר שהגדרות מינוי חבריה ברורות מאוד ולא תאפשרנה הצבת גורמים המכהנים במשרות אמון במשרדי הממשלה כי אם אנשי מקצוע.

הוועדה ממליצה כי תקציב הרגולטור החדש יועבר מתקציב המדינה, בדומה לאופן בו ממומנת היום מועצת הכבלים והלווין, ולא במימון של המפוקחים כפי שממומנת הרשות השנייה. תקציב זה יהיה נפרד מתקציב משרד התקשורת וינוהל באופן עצמאי.

הועדה ממליצה שהרגולטור החדש יחול על “כלל הגופים המשדרים” באופן  שמאמץ את גישת האדישות הטכנולוגית: “הרגולציה תוחל על פי מהות השירות שהגוף הנידון מציע ולא על פי אופן העברתו וצריכתו”. הוועדה מגדירה ספק תכנים אודיו-ויזואליים כ”מי שפעילותו העיקרית העברה של מגוון תכנים אודיו-ויזואליים למנויים, ובלבד שהתכנים משודרים ביוזמתו, באמצעות ממשק בשליטתו, והכל בין שהתכנים המדוברים ניתנים לצפייה בזמן אמיתי, בו זמנית, על ידי הציבור, ובין שהתכנים ניתנים לצפייה במועד ובמקום לפי בחירת הצופה”. זו הגדרה חמקמקה שעשויה לאפשר לסלקום TV ופרטנר TV לחמוק מרגולציה, שכן סלקום ופרטנר המפעילות אותן עשויות לטעון ששידורי הטלוויזיה אינן “פעילותן העיקרית”. בוועדה סבורים שהנוסח הזה, שנבחן משפטית מכל עבר, נותן מענה לסלקום ופרטנר מאחר שמדובר ביחידות נפרדות בתוך חברות האם, אולם ימים יגידו.

כל גופי השידור ידורגו לפי היקף פעילותם ומכך ייגזר היקף הרגולציה המוטל עליהם, כאשר כולם יחויבו בהשקעה בהפקות סוגה עילית, הגנה על ילדים, הנגשת שידורים לבעלי מוגבלויות וחובות בתחום האתיקה. ספק תכנים בעלי “היקף פעילות רחב” – הכנסות מתוכן של למעלה מ-600 מיליון שקלים בשנה – יידרש לחובה מורחבת להשקעה בהפקות מקור ובתחום צרכנות השידורים.

74 מיליון שקלים ערבות רישיון. HOT ו-yes
כן להשקיע? לא להשקיע? HOT ו-yes

אם יש תאגיד, האחרים לא צריכים להשקיע?

בבחינת היקף ההשקעה בהפקות מקור בכלל וסוגה עלית בפרט, נכתב כי “חברי הוועדה סבורים כי כיום, לאחר התבססות תאגיד השידור הציבורי אשר על פי חוק משקיע בכל שנה כ־200 מיליון שקלים בהפקות מקומיות כאשר 90 מיליון שקלים מתוכם מושקעים בהפקות מסוג סוגה עלית, יש בהחלט מקום לבחון מחדש את החובות החלות על הגופים המסחריים בנושאים אלו”. בנוסף, בבחינת הרגולציה הקיימת על השידורים המסחריים והפלטפורמות הרב ערוציות, קבעה הוועדה כי החלוקה הפנימית לסוגות “והכפפתן לחובות השקעה מהווה התערבות עמוקה בתוכן שמיוצר על ידי הפלטפורמות, אשר מצמצמת את חופש הפעולה והיצירה של השחקניות, מונעת מהן לבדל את עצמן בהתאם להעדפות הצרכנים, ומובילה לכדי נטל ועומס רגולטורי משמעותי ופגיעה באיכות התוכן המוצע לצופים”.

אי לכך, הועדה ממליצה כי הרגולציה החדשה תחול רק על התחומים בהם השוק לא מאסדר את עצמו ונדרשת התערבות חיצונית, כלומר אכיפת ההשקעה בסוגה עלית בלבד. כמו כן הוועדה ממליצה לשנות בחוק את עצם הגדרת “סוגה עלית” באופן שיעניק לגופי השידור גמישות תוכנית, בין היתר בנוגע למספר פרקי תכנית המוגדרת ככזו ואורכם.

ולאחר שתושג החלטה באשר למה היא “סוגה עלית”, הוועדה ממליצה להפחית את היקף חובת ההשקעה בתחום זה הנדרשת מהמפוקחים של הרגולטור החדש. להערכת הוועדה, “המתווה החדש המוצע להלן שמתמקד אך ורק בהשקעה בהפקות מקור מסוג סוגה עילית, יוביל לכך שסך חובת ההשקעה של הגופים המחויבים בהפקות סוגה עילית לא יפחת מחובת ההשקעה הנוכחית בסוגה עילית, ואילו היקף ההשקעה הכללי בהפקות מקור ייקבע לפי גודלו של השוק ורצונם של גופי השידור”.

כיום נדרשות רשת וקשת להשקיע 15% מסך הכנסותיהן בהפקות סוגה עלית, עם חלוקה פנימית של סכום זה לרשמה, תעודה, ילדים ונוער ועוד. הוועדה ממליצה להפחית את חובת ההשקעה הזו ל-13% מסך ההכנסות וביטול החלוקה הפנימית, פרט להשארת חובת הפקת תעודה בהיקף של כ-2% מהכנסותיהן. בנוגע לפלטפורמות הרב ערוציות, שמחויבות כיום להשקיע לפחות 4% מהכנסותיהן בסוגה עלית, הועדה ממליצה להגדיר מחדש את חובת ההשקעה לפי מדרגות הכנסה.

הוועדה ממליצה כי גופי שידור שהיקף הכנסותיהם 300-600 מיליון שקלים יחויבו להשקיע 4% לפחות מהכנסותיהם בסוגה עלית, והחל מהשנה הרביעית לפעילותם בהיקף הכנסות כזה יידרשו להשקעה של 6.5% מהכנסותיהם. שיעור זה יחול גם על גופים בעלי היקף פעילות רחב – הכנסות של למעלה מ-600 מיליון שקלים.

הוועדה המליצה לבטל את חובת ההשקעה בתכנים לילדים ונוער, על רקע בחינת המצב כיום לפיו החברות משקיעות בתוכן זה ממילא כדי למשוך צופים. עם זאת, ככל שתפחת ההשקעה בתוכן זה עם ביטול החובה, מציעה הוועדה לבחון את החזרתה.

פתח לזליגת תכנים?

אחת הסוגיות שהעסיקו את מועצת הכבלים והלווין לאורך שנות פעילותה הייתה זליגת תכנים מהערוצים הפתוחים של חבילות הבסיס לטובת ערוצי פרימיום בתשלום נוסף, החל משידורי ספורט וכלה בתכניות אוכל, או לשידורים ראשונים (שלא לומר בלעדיים) בשירות ה-VOD של הפלטפורמות שמוצע גם הוא בתשלום נוסף. עיסוק זה נבע מההיבט הצרכני של שידורי הטלוויזיה, כמו גם מחובות השידור המוגדרות ברישיון שקובעות זמן ומקום לשידור ראשוני של תכני מקור.

הוועדה סבורה כי יש לבטל את החובות הנוגעות לזמן ולמיקום שידור ההפקות, מאחר שהשוק בתחום זה מאסדר את עצמו. לטענת הוועדה, הפלטפורמות חוששות מאובדן מנויים וצופים ומציעות בעצמן תכני פרימיום בפלטפורמות נגישות גם בהיעדר חובה: “אינדיקציה לכך ניתן לראות גם במוצרים המוזלים מבית הפלטפורמות המסורתיות הקיימים כיום בשוק, סטינג ונקסט המשדרים על גבי האינטרנט, אשר בהם בחרו החברות להשאיר את רוב התוכן בערוצים ללא תשלום נוסף על אף שלא חלות עליהם חובות שידור”.

גם נטפליקס בתמונה, אבל לא מספיק

הועדה ממליצה שהרגולטור האחוד יוסמך לדרוש מידע מספקי תוכן בין-לאומיים שמוקד פעילותם אינו ישראל, ונטפליקס – על יותר ממיליון מנוייה בישראל – בראשם. על פי הדו”ח, “הוועדה סבורה כי על ספק תכנים בין-לאומי שהיקף ההכנסות שלו מכלל פעילות השידורים בישראל גבוה מ-300 מיליון שקלים, יש מקום להטיל חובה להשקיע בתוכן מקומי”. מאחר שהאחיזה של נטפליקס בישראל כבר איתנה מספיק, ועל רקע כניסתן העתידית של פלטפורמות נוספות (בראשן דיסני בחודשים הקרובים), יש הטוענים כי היה מקום לאמירה נחרצת יותר כבר עכשיו, מבלי להמתין להקמת הרגולטור החדש.

הוועדה לא קבעה מה תהיה הרגולציה שתחול על אותם גופים בין-לאומיים, אך ממליצה שהרגולטור החדש – אם יקום – יציע להם מספר אפשרויות להשקעה בתוכן מקומי, בין אם במימון ישיר, ביצירת הפקות בישראל או בשיתוף יוצרים ישראליים; זאת אף שברור כי אין דין צילום הפקה זרה בישראל, בוודאי בהיעדר תמריצים כלכליים דוגמת הטבות מס לחברות זרות כפי שיש במקומות אחרים בעולם, כדין השקעה ישירה בהפקה ישראלית שמפרנסת מאות משפחות. בוועדה סבורים כי עצם חובת הדיווח לה יידרשו הספקים הבין-לאומיים, בראשם מספר מנוייהם והכנסותיהם מדמי מנוי בישראל, תתמרץ את החברות להשקיע יותר בישראל במתכונת כזו או אחרת.

פאודה | צילום: אוהד רומנו
בינתיים בלי חובת השקעה של נטפליקס בהפקות מקומיות. “פאודה” (צילום: אוהד רומנו)

כללי האתיקה ייקבעו בשיתוף המפוקחים

הוועדה ממליצה כי צוות משותף של הרגולטור החדש וגופי השידור יקבע כללי אתיקה מחייבים לכל הגופים שמפוקחים. כללים אלו יסדירו את מניעת השידורים האסורים כפי שקבועים כבר היום בחוקי הרשות השנייה והתקשורת (פורנוגרפיה, הסתה לגזענות ואלימות, תעמולה מפלגתית); אתיקה בחדשות ואקטואליה (שמעוגנת כבר היום בקוד האתי של חברות החדשות, מועצת העיתונות והשכל הישר של רוב העיתונאים); והאתיקה בשידורי הפרסומות, ככל שתידרש.

במקביל, הוועדה ממליצה על התרת תוכן שיווקי ופרסומי “מלבד בשידורי חדשות, תכניות בענייני היום, תכניות תעודה ותכניות ילדים”, וזאת לאחר קביעת כללים ליידוע הציבור באופן גלוי על שילוב התוכן השיווקי, כולל זהות מממנו והגבלות על מוצרים מזיקים.

ואגב שידורי חדשות, הוועדה השאירה ב”צריך עיון” את הדיון בשאלת הקמת ערוצי חדשות נוספים, וממליצה לדון בה בנפרד תוך מתן תשומת לב לאיסורים וההגבלות הקיימים כיום בנוגע לבעלויות צולבות ומניעת ריכוזיות בשידורי החדשות, וכן למעמד נציגי הציבור בדירקטוריוני חברות החדשות והשאלה אם הגדרת תפקידם מספקת את העצמאות הנדרשת כדי למנוע השפעה של גורמים מסחריים ופוליטיים.

פרסום לכל דכפין

הוועדה לא נכנס בדיוניה לעומק הסוגיות הצרכניות שבעולם הטלוויזיה המסחרית, ומשאירה לכוחות השוק להסדיר את הנושא. היא ממליצה לבטל את איסור שידור הפרסומות בפלטפורמות הרב ערוציות, מבלי לדרוש במקביל שינוי בדמי המנוי – כלומר הצופים ישלמו פעמיים. בנוסף, הוועדה ממליצה לצמצם את הפיקוח על דקות הפרסום בערוצים המסחריים: “יש לאפשר לערוצים המסחריים, וככל שיהיו כאלו לאחר השינוי במודל הכלכלי – לפלטפורמות שיבחרו לשדר פרסומות – לשדר פרסומות באופן המיטבי בעיניהם תוך קבלת פידבקים מהקהל על בחירותיהם העסקיות”, משום שהקהל אינו “שבוי” כבעבר. על תיאום זמני שידור הפרסומות בערוצים המסחריים לא נאמר דבר.

אולי הפעם?

“ברית המועצות”, הגוף המאוחד של הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין, היא יוזמה שנידונה כבר קרוב לעשרים שנה, הומלצה בשורה של דו”חות של ועדות עבר שמונו על ידי שרי התקשורת הקודמים, ולא יושמה פעם אחר פעם. לא ברור האם וכיצד יוקם הרגולטור החדש שמומלץ על ידי ועדת פולקמן וכיצד היא תצליח במקומות שקודמותיה נכשלו. רק לאחרונה אושרו מינוייהם של מישל קרמרמן כמנכ”לית הרשות השנייה וניר שוויקי כיושב ראש מועצת הכבלים והלווין אחרי עיכוב ממושך; הסבירות שהם יוותרו בקלות על תפקידים שחיכו להם במשך שנים לטובת הגוף האחוד אינה גבוהה.

עם זאת, כמה מהמלצות הדו”ח ניתנות ליישום כבר מחר, אם רוצים, ללא תלות בהקמה או אי ההקמה של הרגולטור האחוד. כך למשל, גמישות בהגדרות הסוגה העלית והכפפת סלקום TV ופרטנר TV לרגולציה, ולו חלקית.

שטיסל | יח"צ
לא יהיה יותר? “שטיסל” (צילום: יח”צ yes)

ארגוני היוצרים: כניעה לטייקוני התקשורת

ארבעה מארגוני העובדים בתעשיית בטלוויזיה – שח”ם, אק”ט, איגוד התסריטאים ואיגוד הבמאים – הגיבו לדו”ח: “מסקנות ועדת פולקמן הן כניעה לטייקוני התקשורת על חשבון השחקנים והיוצרים הישראלים. משרד התקשורת חייב להתקדם למאה ה-21 ולהחיל את החוק הקיים על כל שידורי הטלוויזיה ללא טריקים ושטיקים וללא הבחנה בטכנולוגיה באמצעותה הם משודרים. תקציב הפקות המקור בישראל מגיע אך ורק מחובתם של גופי השידור להשקיע אחוז קטן מהכנסותיהם העצומות לטובת הצופים. לציבור בישראל מגיע טלוויזיה איכותית!

ועדת פולקמן מעניקה הגנות מהשקעה על הטייקונים הכי עשירים בישראל, על תאגידים שמגלגלים מיליארדים, ועושקת את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, שבה יוצרים ישראלים מחשבים איך הם סוגרים את החודש. תאגידי התקשורת בזק, הוט, סלקום ופרטנר מגלגלים ביחד סכום אסטרונומי של 19 מיליארד שקל בשנה. במקום לדאוג שבעלי ההון יחזירו לצרכן הישראלי איכות בתמורה, ממשיכה פקידות האוצר והתקשורת לדאוג רק לטובתם של התאגידים והטייקונים.

ללא חובת השקעה – אפשר יהיה לסגור את הטלוויזיה בעברית. לא יהיו יותר ‘פאודה’, ‘שטיסל’, או ‘שבאבניקים’. במקום להגדיל את חובה השקעה ביצירה הישראלית לטובת הצרכן הישראלי- מקטינים אותה – אין עוול גדול מזה. שר התקשורת יועז הנדל צריך להחליט אם הוא מגן על התעשייה המקומית, או חובר לבעלי ההון. אנו דורשים משר התקשורת לערוך את התיקונים הנדרשים במסקנות הוועדה ולהציל את הטלוויזיה הישראלית”.

מאיגוד המפיקים נמסר: לצערנו במסקנותיה מוכיחה הוועדה את כל טענות היוצרים. בחוסר הבנת המציאות והיעדר אנשי מקצוע משורות הוועדה הפקירו את היצירה המקורית הישראלית. עם מדרגות כניסה גבוהות מדי של 300 מיליון שקל, שלא יכניסו אף שחקן חדש תחת חובת השקעה ביצירה מקומית וחברות זרות דוגמת נטפליקס ודיסני, שיקבלו פטור מרגולציה ויוכלו להשקיע או לא להשקיע כרצונן והורדת אחוזי השקעה. מסקנות אלה של הן מכת מוות לתעשיית היצירה המקורית בישראל. אנחנו נילחם נגדן בכל כוחנו”.

אתר kassit.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]
נגישות