למה אסור לערבב קשר דם עם רומנטיקה

"יש נטייה ליותר חומרים מהצד הדתי-ימני של המערכת אבל זה לא בגלל בחירת העורך, אלה החומרים שמגיעים". מנהל העמוד הפופולרי "כשאבא ואמא בני דודים" חוגג איתנו את ט"ו באב
טראומות לקטנים (צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק "כשאבא ואמא בני דודים")
מה אומרים? לא אומרים (צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק "כשאבא ואמא בני דודים")

“לפעמים מישהי שולחת פוסט וכותבת ‘תראה איזו סתומה’ ואז מוסיפה ‘אבל תסתיר את השם שלי, היא חברה שלי'”, כך מספר אופיר, מייסד ומנהל עמוד הפייסבוק הפופולרי “כשאבא ואמא בני דודים” (521 אלף עוקבים נכון ליום שישי). עם חברות כאלה, מי צריך אויבות.

לרגל ט”ו באב החל היום (שישי) ויום בני הדודים הבין-לאומי המצוין מחר (שבת) – אנחנו לא ממציאים את זה – החלטנו למזג את החגים ולראות מה קורה כשמערבבים רומנטיקה עם קשר דם. אופיר, שמבקש שלא להזדהות בשמו המלא, מספר בראיון ל”כסית” על העמוד שאף אחד לא רוצה להופיע בו, האם באמת יש יותר מטומטמים בימין ולמה סירב להכנס לבית “האח הגדול”. הוא בן 46 ממרכז הארץ, אב לשלושה ילדים ועובד כמנהל שיווק. מאז שהקים את הדף לפני קרוב לשבע שנים ניהל אותו לבדו ורק בחודשים האחרונים הכניס שותף לסייע לו בשל היקף הפעילות – בין 150-ל-250 הצעות לפוסטים שנשלחות מדי יום, כמו גם העבודה הגרפית הנדרשת וניטור התוכן ההכרחי.

סטטוס של שולה זקן (צילום מסך מתוך "כשאבא ואמא בני דודים")
“לא אובייקטיבית” היה יותר מתאים. סטטוס של שולה זקן (צילום מסך מתוך “כשאבא ואמא בני דודים”)

למה בעצם לא להיחשף? קיבלת איומים?

יש שתי סיבות. הראשונה היא שיש אנשים שיכולים להיפגע אבל הסיבה המרכזית היא שאני הרבה פחות האישו. העניין הוא העמוד, וככה אני רוצה להשאיר את זה. העמוד הוא במרכז ואני רוצה שאנשים ידברו על העמוד ולא עליי. היו לי הצעות מאוד מעניינות לעשות כל מיני דברים, מראיון חשיפה, עבור בפעילויות שונות וכלה בלהכנס לבית האח הגדול. זה פיתוי כספי, יש כאלה שיעשו את זה גם לא בגלל הכסף אלא בשביל סטטוס ודברים אחרים. אבל זה בכלל לא משהו שעמד על הפרק. אני חושב שלכל בן אדם יותר טוב כשהוא יוצא החוצה ואנשים לא יודעים מי הוא. האנונימיות היא פרייסלס.

מה קורה כשאבא ואמא באמת בני דודים? הצל מתערב

יש ל”כשאבא ואמא” קווים אדומים? יש בדיחות או עלבונות שלא יעלו?

זה צריך להיות מצחיק. אם זה מצחיק אז יש לזה סיכוי טוב לעלות. יש אנשים שימצאו בכל דבר סיבה להיעלב. אני לא מתרשם בקלות מהדברים האלה. עלה פעם פוסט שכלל צילום מסך מעמוד הוויקיפדיה של הרב עובדיה יוסף שציין כעובדה שהוריו היו בני דודים, וזה באמת נכון. הוא לא היחיד, ובסופו של דבר זה לא באמת אומר משהו. יש לי הרבה דברים להגיד על עובדיה יוסף אבל אני לא חושב שהכושר המנטלי שלו היה לקוי. הפוסט עלה ועורר גלים אדירים של זעם. הדהדו את זה כל מיני אנשים דוגמת הצל וכאלה במטרה לגרום לאנשים להסיר לייק מהעמוד וזה באמת קרה. בסביבות 15 אלף איש עשו אנלייק לעמוד בעקבות הפוסט על עובדיה יוסף, אבל זה לא גרם לי להסיר אותו.

מה הקריטריון להסרה, אם אנשים מבקשים?

יש מעט אנשים שירצו להיות מושא של פוסט ב “כשאבא ואמא בני דודים”. אבל קריטריונים מאוד ברורים להסרה אין והיו מקרים ספורים של פוסטים שעלו והוסרו. אבל כשיש נקודה אנושית שאפשר להתחבר אליה זה בסדר גמור לשנות את ההחלטה ולהוריד את הפוסט. אם נוצרה סיטואציה באמת בעייתית שקשורה למשהו משפחתי או בריאותי וזה מובא לידיעתי אז כן, זה בפירוש משהו שלוקחים אותו בחשבון.

יש מאפיינים נפוצים של אנשים שמבקשים להסיר? יש למשל הבחנה גילאית או מגדרית בין אנשים שיכולים לצחוק על עצמם לכאלה שפחות?

לא יודע אם יש מאפיין מובהק, אני מניח שיש יותר בנות שמעדיפות להוריד משום שבאופן מובהק יש יותר בנות שמככבות בעמוד, אבל אולי זה גם בגלל שיש בנות שפעילות ברשתות החברתיות. בקשות להוריד יש החל מאנשים רגילים ולא מוכרים ועד שרים שדיברתי איתם, עוזרים של שרים. אבל מנגד יש גם הרבה פניות מאנשים מהסוג הזה שרוצים לפרסם דברים על אנשים שאמורים להיות קרובים אליהם.

בהמשך הוסיף אופיר: “יש הרבה אנשים שמנסים להטריל את העמוד, כלומר מנסים בכוונה להעלות דברים מטופשים כדי לצוד את עיני ולעלות לעמוד. יש אנשים שזו מטרה בשבילם וזה מאוד מקשה על הסינון של החומרים. יש אנשים שהטרילו באופן עקבי את העמוד ואת רובם אני חסמתי. מאוד חשוב לי שהחומרים שיעלו בעמוד יהיו אותנטיים ולא משהו שעלה לייצר דאחקה סינתטית. אני לוקח את התפקיד הזה מאוד ברצינות, בסוף לייצר פוסטים מספיק טובים לאורך זמן זו עבודה קשה, גם אם לפעמים זה נראה כמו משהו שעושים דרך אגב. זה לא דרך אגב”.

קרה שסטטוס או ציוץ שלך כאדם פרטי נשלח לשם מבלי שידעו שאתה מנהל הדף? נניח אפילו טעות הקלדה ששינתה את משמעות המשפט?

לא קרה, אבל כן קרה שעשו את זה לאנשים שאני מכיר, בין אם בנסיבות חברתיות או מקצועיות. אבל יש המון אנשים שאני מכיר שלא יודעים שאני מנהל את העמוד הזה.

יש נפוטיזם? אתה מסנן פוסטים על אנשים שקרובים אליך?

לא. לא הגעתי להחלטה ולא הייתה לי הדילמה הזאת כי האנשים האלה לא יודעים שאני מנהל את העמוד אז הם לא רואים את הבעייתיות. אילו הם היו יודעים שזה אני וזה היה עולה, סביר להניח שהייתי שומע מהם בצורה זו או אחרת. זו אחת ההטבות של להשאר מאחורי הקלעים.

פושים מאתר וואן (צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק "כשאבא ואמא בני דודים")
אלון מזרחי, הדור הבא. (צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק “כשאבא ואמא בני דודים”)

בין התנועה הקיבוצית לניסים וטורי

אילו דברים השתנו לאורך השנים? יש טרנדים בטמטום?

הרבה פעמים עולים פוסטים בעמוד שהם לא בהכרח “תראו תראו”. זה יכול להיות גם משהו קונספטואלי, יכול להיות טעות שנעשתה יחסית בתום לב אבל ייצרה איזה כפל משמעות שהוא מספיק קומי כדי לעלות בדף. זה לא תמיד טיפשות צרופה. ככל שהתפוצה של העמוד עלתה, מספר המקומות שבהם יש פוטנציאל לפוסטים גדל באופן ניכר, יש יותר קבוצות ועמודים ומקומות לקחת מהם. אם בעבר זה היה מכל מיני מקומות כמו ‘אמהות מבשלות ביחד’, זה הלך והתגוון יותר.

השנים האחרונות הראו טמטום מיוחד בשדה הפוליטי. יש מחנה אחד שיותר סטטוסים שלו נשלחים אליכם? אתה מנסה לאזן עם פוסטים מהצד השני?

הסיכוי של משהו מאוד מטופש להיכתב על ידי התנועה הקיבוצית הוא קטן בהשוואה לניסים וטורי (ח”כ לשעבר מטעם הליכוד, ע.ק.) או שלמה קרעי. אבל התפקיד שלי הוא לא לאזן, אני לא עורך בהוצאת ספרים. אני מביא את הדברים בדיוק כפי שהם. אני מניח שיש נטייה ליותר חומרים מהצד הדתי-ימני של המערכת אבל זו לא בגלל בחירת העורך, אלה החומרים שמגיעים. אבל היו פעמים שהגיעו חומרים מהצד היותר ליברלי או שמאלי של המפה שמסיבות אחרות אולי לא הייתי מעלה כי הם לא היו Fully retard, אבל העליתי אותם כי אמרתי לעצמי נו בוא, מהצד הזה זה כנראה לא יהיה יותר מזה. יש לנו גם ייצוג מאוד יפה של קבוצות של מתנגדי חיסונים ומחבקי עצים ורפואה אלטרנטיבית, שאולי בהן הייצוג של אנשים מהמרכז-שמאל הוא טיפה יותר גדול. האוריינטציה הפוליטית של אדם היא לא סיבה להעלות או לא להעלות, אם זה מספיק מצחיק.

אופיר התגאה בכך ש”כל הדבר הזה, יותר מחצי מיליון עוקבים, הכל זה פעילות אורגנית ולא ממומנת בכלל. לא היה אפילו שקל אחד שיצא על העמוד לקדם אותו או להעלאת התפוצה שלו” והוסיף שלמרות שלא כל 7,000 הפוסטים שעלו בעמוד במהלך שנות פעילותו אחידים ברמתם, “הכח של העמוד הזה הוא לא רק האיכות של הפוסטים שלו, שלפחות רובם באיכות טובה ומעלה. הכח שלו ומנוע הצמיחה שלו הוא קהל של אנשים שמעריך את האיכות הזאת ויודע לעשות גם את המעורבות הנכונה עם העמוד. לא רק הלייקים, אלא לתת את הפאנצ’ים בעצמם. זה דבר שהוא מנוע צמיחה וגם מדד הצלחה – העובדה שאנשים עוברים גם על תגובות שלפעמים הן מעולות וחכמות ושנונות, וזה סוד ההצלחה הגדול. הפוסט הוא לא רק בפני עצמו, הוא בתוך קונטקסט ועם תגובות, וזה לגמרי לא נדיר לראות תגובה לפוסט שהיא מספיק שנונה שמקבלת בעצמה 3,000-4,000 לייקים, ותגובות שמקבלות שרשור של 1000 תגובות לתגובה”.

ואגב קונטקסט, אופיר מציין שאף שלעיתים עולים בעמוד פוסטים בנושאים “כבדים”, הוא לא מתבייש לומר שהמטרה שלו היא גם חינוכית ובדיוק הפוכה מלתת לגיטימציה לעוולות כמו גזענות או התעללות בילדים: “פוסט שעוסק באיזו שטות סקסיסטית לא מעודד מיזוגניה או גזענות ולא מעודד טיפשות. הוא עושה בדיוק ההפך – הוא לוקח את התופעות האלה ומגחיך אותם. הוא מגחיך את האנשים האלה והתופעות האלה ובכך הוא עושה תפקיד מאוד חשוב”.

צילום מסך מהדף "מה אשכנזי בעיניך"
מפרגן. מאשכנ”ב (צילום מסך מהדף “מה אשכנזי בעיניך”)

לסיכום, הוא מזמין את כולכם לשני עמודים מצחיקים שהוא מאוד אוהב: “‘מה אשכנזי בעיניך?’ שזה עמוד נפלא, ו’מכל הדברים שלא קרו זה הכי לא קרה‘. זה עמוד שלוקח כל מיני שקרים שאנשים מעלים, סיפורים נורא נוגעים ללב שברור לחלוטין שלא קרו. אני חושב שיש משהו מאוד אלגנטי בשם הארוך והמאוד לא-אלגנטי הזה. אני מאוד מפרגן גם על השמות וגם על הפעילות המצוינת”

אתר kassit.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]
נגישות