משפט חוזר לרומן זדורוב: לתקשורת היה תפקיד משמעותי בהחלטה

אחרי לחץ ציבורי חסר תקדים, בהמשך לשני פרויקטים דוקומנטריים שזרעו ספקות עוד טרם ההרשעה, קבע סגן נשיאת העליון כי לזדורוב ייערך משפט חוזר בתיק הרצח של תאיר ראדה. יוצרי 'צל של אמת', האחראית המרכזית לדימוי החפות של זדורוב, מצויים כיום במאבק מול אולה קרבצ'נקו שאותה הציגו כחשודה האפשרית ברצח
רומן זדורוב בערעור לעליון - צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
רומן זדורוב בערעור לעליון - צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בית המשפט העליון קבע היום (שלישי) כי ייערך לרומן זדורוב, שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה בשנת 2006, משפט חוזר. בפסק דין מפורט קבע המשנה לנשיאת העליון, השופט חנן מלצר, בהחלטתו האחרונה טרם פרישתו, כי התיק יחזור לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף באשמתו של זדורוב, שמרצה כבר כ-14 שנות מאסר. השופט מלצר הדגיש כי החלטתו “איננה משמיעה בהכרח כי המבקש זכאי, או כי עלה בידו להוכיח קיומו של ספק סביר באשמתו”. התיק יידון בבית המשפט המחוזי בנצרת, הערכאה המקורית שהרשיעה את זדרובו.

משפט זדורוב זכה לסיקור כמעט חסר תקדים בהיסטוריה הישראלית וכל הגורמים המעורבים מסכימים שלסיקור זה משקל נכבד בהחלטה שניתנה היום, ולמעשה לעצם העובדה שבית המשפט מלכתחילה דן בבקשה וללא קשר להחלטה שהיה מקבל.

הנעץ הראשון בבלון האשמה של זדורוב ננעץ עוד לפני הרשעתו, עם שידור הסרט “רק תאיר יודעת” של שרון גל בערוץ 10 דאז. הקדימון לסרט לבדו עורר מספיק חשש במשרד המשפטים מההשפעה על הלך הרוח הציבורי ביחס לזדורוב, עד שבאופן חריג נשלח מהמשרד מכתב נזיפה לערוץ 10 בו נטען כי “משום מה נראה כי ערוץ 10 בחר לנהל במקביל ותוך כדי ניהול המשפט גם ‘משפט פומבי’ מעל מרקע הטלוויזיה, על בסיס חלקי ורסיסי ראיות”.

האשמה בסוביודיצה אינה דבר שקורה כל יום חרף העובדה שמשפטים מתנהלים בתקשורת באופן קבוע, אלא שסרטו של גל הציג עמדה חדשה ולא שגרתית: עמדתו של הנאשם. סנגור בכיר אמר פעם לח”מ כי “סוביודיצה זו בעיה רק כשהיא משרתת את ההגנה”, ונדמה כי אין נאשם בישראל שזכה ליותר שירותים מהתקשורת כמו זדורוב, על כל הבעייתיות הכרוכה בכך.

השירות הבולט והזכור ביותר הוא הסדרה “צל של אמת” שיצרו מיקה תימור, יותם גנדלמן וארי פינס. בארבעה פרקים שטבעו ביטויים שהפכו לקאלט הצליחו היוצרים להסיט את תשומת הלב מזדורוב לחשודים אפשריים אחרים ברצח, בראשם אולה קרבצ’נקו שנודעה בציבור הרחב עד לךפני שבוןעות סופרים רק בתור א.ק.. קרבצ’נקו מנהלת בימים אלה מאבק ציבורי – עם שאיפות להפוך למשפטי – לטיהור שמה, לאחר שלדבריה חייה נהרסו בעקבות הסדרה. קרבצ’נקו חוותה את הצד השני של מה שחווה זדורוב, ומה שהופך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות: הרשעה וזיכוי בדעת הקהל שגורמים ללחץ ציבורי קשה מנשוא על מערכת המשפט. תימור, גנדלמן ופינס קיבלו החלטה שלא להתראיין טרם פרסום ההחלטה של השופט מלצר.

אילנה ראדה, אמה של תאיר, כתבה לפני כחודשיים בפוסט פייסבוק כי “רק כעבור כמה שנים, כאשר פנו אלינו יוצרי ‘צל של אמת’ התחלנו להבין את משמעות הדברים והציבור כולו נחשף לחלק מהסיפור. וכמו אז גם היום אני סבורה, כי יש לבחון את העניין בבית המשפט ולא להסתיר ולהתעלם, כפי שבחרה הפרקליטות לפעול כאן ובסוגיות משמעותיות ביותר נוספות בתיק רצח תאיר”. ראדה הביעה במשך תקופה ארוכה ספק באשמתו של זדורוב. “צל של אמת” אף מצוטטת בהרחבה בהחלטתו של השופט מלצר, בעיקר דבריה של קרבצ’נקו כפי שמופיעים בה. עם זאת, ולמרות העובדה שהיא סומנה כחשודה מרכזית, הדגיש השופט מלצר כי “לא נמצאו אמירות הקושרות אותה במישרין לביצוע מעשה רצח, וודאי שלא לרצח המנוחה”.

“צל של אמת”, יש לציין, לא שודרה בוואקום. הסדרה נפלה כפרי בשל על קרקע פוריה של ספקות שהתקיימו במשך תקופה ממושכת בקרב רבים באשר לאשמתו של זדורוב, אבל גם בהקשר ציבורי רחב יותר: אובדן אמון בפרקליטות ובבתי המשפט ובעיקר, הרשתות החברתיות.

המדיה החברתית היא אמצעי זיכוי חדש שלא עמד למורשעים בשנים קודמות. המקרה המפורסם ביותר עד כה של משפט חוזר – ובו זיכוי – עקב הרשעה שנפלו בה פגמים הוא זה של עמוס ברנס, שהורשע ברצח החיילת רחל הלר וריצה כשמונה שנות מאסר וחצי. לדברי כתב פלילים ותיק ששוחח עם “כסית”, ההבדל המהותי בין ברנס לזדורוב הוא הרשתות החברתיות שהדהדו את הספקות והתיאוריות החלופיות השונות באופן שלא ניתן היה לעשות בעבר.

אף שההחלטה על עריכת משפט חוזר היא תולדה של ראיות חדשות ונשענת על טיעונים משפטיים, אין חולק כי עצם החיפוש אחר ראיות חדשות – כמעט 15 שנים אחרי הרצח – ניתוחן והדיון בהן הוא תולדה של העיסוק הציבורי והתקשורתי הנרחב בפרשה. היום התברר, כי ההדהוד של הרשתות החברתיות נשמע גם במסדרונות בית המשפט העליון.

אתר kassit.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]
נגישות