“הפחתת הרגולציה צריכה להיות גם בנושא תוכן”

כך אמר חבר הכנסת יבגני סובה בדיון של ועדת הכלכלה על התיקונים לחוק התקשורת. הדיון לא עסק בשידורי טלוויזיה שיידונו בנפרד, ככל הנראה רק לאחר פגרת הכנסת
ח"כ מיכאל ביטון (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות חבר הכנסת מיכאל ביטון (כחול לבן) החלה היום (שני) את דיוניה בתיקוני חוק הבזק שמוביל משרד התקשורת לטובת הפחתת הרגולציה וחובות הרישוי, לקראת העלאת החוק לאישור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. הועדה אישרה פה אחד את רוב סעיפי הפרק הראשון שעוסק בתיקונים להגדרות, כשבעקבות הערת היועץ המשפטי של הועדה, עורך הדין איתי עצמון, הוחלט להשאיר את ההצבעה על הסעיף שדן בהבחנה בין משתמשי תשתיות למכוויני תשתיות לדיון עתידי.

שר התקשורת ד”ר יועז הנדל הגיע לדיון בתום הלילה הלבן של אישור התקציב בממשלה, ופתח את הדיון: “אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה בתשתיות התקשורת, מהפכת הסיבים האופטיים. אנחנו עם חוק תקשורת מיושן וחשוב לעדכן אותו. החקיקה שמוצעת כאן עושה דה רגולציה משמעותית בתחום התקשורת, אנחנו מייצרים תהליך קל ופשוט יותר כדי להקטין את העומס על אזרחים. היום כדי למכור מערכת השקיה אתה צריך רישיון. היום יש 150 רישיונות, אנחנו מביאים הצעה לצמצום מאסיבי של מספר הרישיונות שיידרשו, והיתר תקנות. כל המהלך הזה יגולגל לצרכן ונוכל להנות מתחרות בריאה, רגולציה נמוכה, לייצר מנוע צמיחה למשק. כשאתה מפחית רגולציה ובירוקרטיה אתה מאפשר לשוק לצמוח ולאזרח שירות טוב יותר”.

עוד אמר השר הנדל כי מאחר שלו עצמו אין זמן לראות טלוויזיה, “אני לא צופה, אני רק מוודא שיש יצירות מקור”.

ח"כ יבגני סובה (צילום מתוך חשבון הטוויטר)
“כל שחקן שרוצה להקים ערוץ טלוויזיה, שיקים”. ח”כ יבגני סובה (צילום מתוך חשבון הטוויטר)

הדיון היום לא עסק בתחום שידורי הטלוויזיה שיידונו בנפרד, ככל הנראה רק במושב הבא של הכנסת ולאחר שתוגשנה עמדות בתגובה לדו”ח פולקמן שפורסם בשבוע שעבר. יחד עם זאת, מגמת חלק מחברי הוועדה היא לצמצם רגולציה גם בתחום הזה. חבר הכנסת יבגני סובה (ישראל ביתנו) החמיא בדיון לתכני תאגיד השידור הציבורי, והוסיף שבתחום השידורים המסחריים יש לפתוח את השוק לתחרות מלאה: “אני כצרכן הרבה יותר נהנה לראות את התאגיד מאשר את ערוץ 1. אני בעד השידור הציבורי, זה בסדר שזה חלק מתקציב המדינה. כל הנושא של הפקות מקור – אלה צריכים להשקיע, אלה לא צריכים להשקיע. אלה יקבלו חלק מעוגת הפרסום, אלה לא. אני חושב שבמאה ה-21 אין לזה מקום”.

לדבריו, “כל שחקן שרוצה להקים ערוץ טלוויזיה, שיקים. צריך להיות גוף ציבורי שיעקוב אחרי התכנים ושכולנו נשמור על הכללים. הפחתת הרגולציה צריכה להיות גם בנושא תוכן. אנחנו במדינה חופשית. היום לפתוח ערוץ יוטיוב לא עולה כלום ואפשר לייצר הכנסות של מאות אלפי שקלים, בשביל לפתוח עיתון צריך בירוקרטיה ואישור של שר הפנים”.

דין סלקום TV כדין זום?

סעיף מרכזי בחוק שהדיון בו נדחה, כאמור, לישיבות עתידיות עוסק בהבחנה בין גופים שמשתמשים ברשת (OTT) לכאלה שמכווינים את הרשת ומשפיעים על התשתיות. היועצת המשפטית של משרד התקשורת עו”ד דנה נויפלד נתנה כדוגמה את התוכנה זום, שעושה שימוש ברשת האינטרנט אך לא משפיעה עליה, וציינה כי ככזאת היא אינה צריכה להיות כפופה לרגולציה. על פניו, גופי השידור שעושים כיום שימוש בתשתיות אינטרנט לצרכי שידורי תוכן, בראשם סלקום TV ופרטנר TV, יכולים לטעון שמעמדם לא שונה.

הדיון העתידי בסעיף ובחוק בכלל יצטרך לתת מענה לטענות אלה שכן העמדה הרווחת בשוק הטלוויזיה היא שגם סלקום ופרטנר, כמו גם גופי תוכן בין-לאומיים שמוצעים דרך האינטרנט – בעיקר נטפליקס – חייבים להיות כפופים לרגולציה ישראלית.

אתר kassit.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]
נגישות