“הברדוגיזם במיקרופון זה לא גיוון, זו שחיתות שלטונית”

כך טען אבנר הופשטיין בכנס מקוון שעסק בעתיד גל"צ. מפקד התחנה לשעבר אבי בניהו שהביא את ברדוגו לתחנה: "אסור שבגל"צ תהיה תכנית יומית, שעה וחצי של פרשנות פוליטית"
הפגנה מחוץ לגלי צה"ל (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
יצליח להם? מפגינים מחוץ לגלי צה"ל (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

על רקע עתידה הלוט בערפל של גלי צה”ל, התכנסו אמש (ראשון) כמה מעובדי התחנה ובוגריה לדיון מקוון שיזמו עו”ד אלעד מן מתנועת “הצלחה” והדמות התקשורתית צבי אשכנזי שלנו. הדיון עסק בשאלה מה צריך להיות הפתרון שיאפשר את המשך פעילותה, ככל שבכלל דרוש פתרון כזה. רוב הנוכחים הסכימו שסגירה אינה – ואינה צריכה להיות – על הפרק, אך גם הסכימו שהמתכונת הנוכחית מחייבת איזשהו שינוי.

אבנר הופשטיין, שעבד בתחנה כאזרח בתפקיד ראש מחלקת התחקירים בין השנים 2015-2017 ופוטר על ידי המפקד לשעבר ירון דקל, הגיע טעון לדיון והציע להמתין עם הסגירה: “היא לא נסגרת בגלל שהיא אנומליה. כולנו יודעים שהיא אנומליה. כרגע סוגרים את גל”צ כעונש על הברדוגיזם, אנחנו לא יכולים לשמוע יותר את הפח אשפה הזה. ברדוגו הוא לא היחיד, הוא סמל לצורך העניין. הברדוגיזם במיקרופון זה לא גיוון, זו שחיתות שלטונית. ואם אנחנו סוגרים היום ככה באבחה זה כעונש על השחיתות ופרס למושחתים. במקום לתקן מוסדות פגומים יש לנו נטייה להגיד ‘זה לא עובד, בואו נסגור, נעיף מהעיניים’ ואחר כך אנחנו אומרים שבעצם היו שם כמה דברים טובים. הרי לסגור אפשר גם עוד חמש שנים”.

ב”ברדוגיזם” התכוון הופשטיין לדעתנות הקולנית והשנויה במחלוקת של יעקב ברדוגו, שמגיש עם ירון וילנסקי את תכנית אחר הצהריים. ברדוגו הפך בשנים האחרונות, בצדק או שלא, לכל מה שמתנגדי גל”צ טוענים נגדו, אף שברור כי הוא לא אשם בכלל או האשם היחיד בפרט.

איך קרה הברדוגיזם מלכתחילה?

מפקד התחנה לשעבר, אבי בניהו, שכיהן בין השנים 2001-2007, סיפר על ההחלטה להביא את ברדוגו לתחנה: “לפני שהייתי מפקד גל”צ הייתי מאזין לתכנית של אבי בטלהיים ברשת ב’. הכרתי את ברדוגו מהתכנית הזו ואהבתי לשמוע אותו, אהבתי את השיח. הזמנתי אותו להגיש תכנית בשישי בבוקר לסקור את עיתונות סוף השבוע יחד עם ליפשיץ, שמתי את אהוד גרף עורך וכל פעם שהם סטו לפוליטיקה הסטתי אותם חזרה. ככה הגיע ברדוגו לגל”צ ואני לא יודע מה קרה מאז. הוא לא אשם, אשמה התחנה שמינתה פרשן פוליטי”.

לטענת בניהו, “גלי צה”ל לא צריכה להצטיין ולהוביל את הסיקור הפוליטי בישראל. צריך לסקר את התחום הפוליטי, לדווח ולחשוף ולסקר. לא יכול להיות שבגל”צ יהיה פרשן אחד שהוא פרשן פוליטי. אסור שבגל”צ תהיה תכנית יומית, שעה וחצי של פרשנות פוליטית. בסוף אתה לא יכול להתכחש, זו תחנה צבאית, תשתית צבאית, אתה לא יכול לעשות את זה. שעה וחצי תכנית פוליטית יומית זה לא מתאים”.

לשאלה מה היה הכשל המרכזי שהביא את גלי צה”ל לנקודה בה היא נמצאת היום, אמר הופשטיין ש”כשל אחד זה חוסר היכולת לייצר חומה מול המערכת הפוליטית, ובעיקר האפיקים המושחתים שלה”. בהמשך לכך אמר בניהו בהתחכמות: “דווקא השיוך לצה”ל נתן לגל”צ חומת מגן וכיפת ברזל מפני הפוליטיקאים. ואלה היו מפקדי גל”צ שהזיזו אותה ונתנו חדירה לפוליטיקה”.

אבי בניהו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
“בסוף אתה לא יכול להתכחש, זו תחנה צבאית”. מפקד גל”צ לשעבר אבי בניהו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מה תעשה התקשורת הישראלית בלי יוצאי גל”צ?

אחת הטענות המרכזיות שעולה ביחס לחשיבותה של גלי צה”ל היא היותה פס הייצור של מרבית התקשורת בישראל. הדיון אמש לא היה חף מהיוהרה הגל”צניקית ולא מעטים חשבו שבלי שהתחנה תמשיך לייצר עיתונאים לא תהיה יותר תקשורת בישראל. כך לדוגמה, בוגר התחנה שילה פריד טען שבלי גלי צה”ל לא היו רואים היום את כל הכיפות הסרוגות שרואים באולפנים, “אנשים שהם לא המיינסטרים התקשורתי הרגיל שזה המרכז-שמאל התל אביבי”, כדבריו, ולא היו עיתונאיות ותחקירניות דתיות כפי שיש היום.

פרופ’ מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ששירת בתחנה בשלהי שנות ה-80, סיפר על החוויה שלו אבל גם על מה שהשתנה מאז ולמה זה לא יכול להמשך יותר: “זה שמשהו עובד טוב ויש לו הצלחות לא אומר שהוא עדיין מוצדק. החטא הקדמון הוא שיש פה תחנה ששייכת לצבא. וזה אבסורד, זו תחנה של הצבא שמתחרה בתחנה שמשתייכת לממשלה. אי אפשר להמשיך משהו מכוח האינרציה, זה לא נימוק. זה שיש לתחנה הישגים תרבותיים לא יכול להכשיר את השרץ. כששירתי שם אכן הייתה תחרות עם קול ישראל, והייתה רוח גל”צית צעירה וחצופה ושובבית אבל התחרות הזאת התנהלה בתוך פלח צר מאוד של החברה הישראלית, עם ניואנסים קטנים מאוד, וזה עוד בלי לדבר על גלגלצ והמוזיקה הים תיכונית. אני לא שומע יותר גלי צה”ל. אלה חדשות שמזלזלות באינטליגנציה של המאזינים”.

גם כתבת The Marker רפאלה גויכמן שהשתתפה בדיון הזכירה שלמרות שתחנה פתוחה יותר מבעבר, היא עדיין רחוקה מאוד מלהקפיד על ייצוג הולם של החברה הישראלית ומעטים הם משרתיה שמגיעים מהפריפריה הכלכלית-חברתית.

והאם פני התחנה מועדות ל”כאן”?

נורית קנטי, עורכת התכנית “מה בוער” בהגשת רזי ברקאי ויושבת ראש ארגון העיתונאים, אמרה על אחת האפשרויות שנשקלות היום בנוגע לתחנה: “להפריט זה אומר לסגור שידור ציבורי ולתת עוד פרס לבעלי הון למיניהם. לשים אותה בתאגיד זה כן דבר שנבחן אבל בסוף היא תספג בתוכו וישאר שידור ציבורי אחד. אם פוליטיקאי רוצה לשלוט בתקשורת הוא יכול, והפתרון צריך להיות להפחית את האנומליות. אפשר למצוא פתרון שיצמצם את הבעייתיות, עדיין רובה של התחנה יהיה בתוך הצבא ואפשר גם בעתיד לאזרח אותה אבל לא בחאפ-לאפ רק כי צריך פתרון בלי חקיקה. פתרון של להחשיך את הבסטה, בעוד שנתיים כולנו נבכה על זה”.

עו”ד אלעד מן מתנועת “הצלחה”, שהיה אחד המארגנים של ההתכנסות, התייחס גם הוא לאפשרות של  קליטת גלי צה”ל באופן כזה או אחר בתוך תאגיד כאן, שלא שש לקלוט אותה לשורותיו: “מי שואל את התאגיד? לא התאגיד קובע. קובע המחוקק, קובעים המנגנונים במשרד הבטחון ובצבא. רוב הפתרונות מחייבים חקיקה, בין אם להעביר לרשות השניה או מכרז, הכל מצריך שינוי חקיקה ובמבנה הפוליטי הנוכחי זה יהיה קשה ומורכב ובעצם בלתי אפשרי, כי זה יהפוך לעניין פוליטי-מחנאי”.

אתר kassit.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]
נגישות