הריב עם אראל סג”ל, הפירגון לגאולה אבן: מנכ”ל תאגיד השידור כאן מדבר על הכל

התוכן הטלוויזיוני זוכה לשבחים, אבל מצד שני עולה ביקורת על המחסור בסקופים ובתחקירים. אלדד קובלנץ מדבר בראיון ל"כסית" על הוועדה למדרוג, הבעיה של המהדורה, ההתערבות בתכנים והניסיונות שלא מפסיקים להביא את רביב דרוקר לכאן 11
אלדד קובלנץ - צילום: כאן
"לא השתקה, לא מריחה, וגם לא כל סוג אחר של התעלמות". מנכ"ל "כאן" אלדד קובלנץ (צילום: כאן)

בשבועות האחרונים מציין תאגיד השידור הציבורי כאן ארבע שנים לתחילת שידורי הרדיו והטלוויזיה שלו, שהחליפו את אלה של רשות השידור שנסגרה. למרות שאפיקי הטלוויזיה ותדרי הרדיו נשארו, השידור הציבורי עבר חריש עמוק – בעיקר בכל הנוגע לשידורי הטלוויזיה ולהתנהלות הדיגיטלית.

אלדד קובלנץ נכנס לתפקידו כמנכ”ל התאגיד במרץ 2015, כשנה וקצת לפני שהחלה פעילות הדיגיטל של כאן, וכשנתיים לפני תחילת שידורי הטלוויזיה והרדיו, במאי. מאז העמיד התאגיד לא מעט הישגים בתחומי התוכן והדיגיטל, אבל גם כמה שערוריות שקובלנץ, בדרכו, הצליח לצאת מהן כמעט ללא שריטות. קובלנץ הוא איש שיח והוא מודע לזה. הוא קופץ לעיתים מנושא לנושא, לפעמים גם מעצבן ודופק על השולחן, אבל עונה על כל השאלות.

“לפני שלוש שנים אמרתי שתוך ארבע שנים נהיה גוף התוכן המוביל בישראל, ובפועל אנחנו מקדימים את לוח הזמנים בשנה שלמה”, הוא אומר בפתיחת הראיון. “אתחיל מההצלחות, אבל יש כמה מקומות שאנחנו צריכים להשתפר – ואגע גם בהם. אני חושב שהצלחנו ליצר תמהיל מאד מאד מגוון, גם איכותי וגם מייצר את האיזון בין כמות לאיכות, בין מוצרי התוכן הכי איכותיים בישראל לבין כמה מוצרים שהם הכי נצרכים. לדוגמה, רשת ב’ הפכה להיות תחנת האקטואליה המובילה אחרי הרבה שנים שגל”צ שלטה. התחנה שלנו היא הכי טובה וגם הכי מואזנת”.

  • אבל רייטינג הוא לא חזות הכל

“זו לא המטרה שלנו לייצר רייטינג וצריכה בכל המוצרים שלנו. דוגמאות הקצה זה כאן תרבות, פלטפורמה שאנחנו מאד גאים בה למרות שהצריכה שלה במספרים היא לא גבוהה”.

סוגיית התוכן היא הכי מזוהה עם התאגיד כעת, שזוכה לליטופים מהמבקרים והציבור. ynet פרסם לאחרונה את נתוני הרייטינג של כמה ממותגי תאגיד כאן, שאינו חבר בוועדה למדרוג. בחלק מהמקרים – למשל טהרן שהניבה 10.4% ושעת נעילה עם 10.2%, מדובר בנתונים גבוהים ביחס לשידור הציבורי. שעת נעילה למשל עלתה לכאן מעל 10 מיליון שקל, פלוס עוד כ-10 מיליון שקל מצידה של HBO, שותפת ההפקה של כאן. מאידך, חלק מהתכנים שזכו לליטוף המבקרים, רשמו נתונים נמוכים – כמו ‘המפקדת’ עם 4.3% ו’חזרות’ עם כ-3.1%. ולמרות זאת, הסדרות שצוינו, יחד עם מאנייכ, פמת”א, שב”ס ואחרות, זכו להערכה ושיח ציבוריים.

  • תשמע, המפקדת בעיניי זה מטורף

“אתה יודע למה זה מטורף? כי פעם ראשונה שעולה סדרה בלי אף כוכב. מעבר לכתיבה, זה שינוי דרמטי, כי סדרות מצליחות אנחנו יודעים לעשות, אבל פעם ראשונה שיש סדרה מצליחה שכולם חדשים. ברמה הערכית זה מאד משמח”.

המפקדת - צילום: כאן
המפקדת – צילום: כאן
  • אז עם כל התוכן הזה, מה הולכים לעונה שנייה?

“‘חזרות’ אנחנו לא יודעים עדיין”.

  • בגלל כל הסיפור מסביב?

“כן, נועה קולר מתלבטת. זה תלוי בה ורק בה. אבל למאנייכ תהיה עונה נוספת, טהרן תהיה עונה נוספת, שעת נעילה אנחנו לא יודעים. יש שתי אפשרויות – או ללכת לחזית בדרום או להמשיך ברמת הגולן. והאפשרות השנייה היא להמשיך מאותה נקודה בפוסט טראומה והחזרה הביתה. אבל כרגע אפל אנחנו לא יודעים אם תרצה ללכת לעונה נוספת. HBO עוד לא חזרה אלינו לגבי שעת נעילה, ואנחנו לא נוכל למממן את זה בלעדיהם.

“רוב השיח פה נסוב על תוכן, אבל אני רוצה להתעכב על משהו. דו”ח הממונה על השכר שיוצא מדי שנה. זה מאד לא טריוויאלי כי זה דו”ח שמתעסק בחריגות שכר וההתנהלות הלא תקינה במגזר הציבורי, והוא מצא לנכון לציין את התאגיד כגוף המצטיין של המגזר הציבורי, גם יחסית לרשות השידור וגם באופן אבסולוטי – במשרד האוצר מאד מרוצים מהרפורמה הזאת. היא עולה הרבה פחות והציבור מקבל הרבה יותר.

“מהפכה נוספת שיצרנו היא לא בעולם התוכן, אלא בעולם הצריכה. הידיעה של הצרכן שהוא יכול לצרוך את התוכן שלנו בכל מקום ובכל זמן שהוא רוצה, ניתקה את חבל הטבור של בטטות הכורסה מהספה בסלון ומאפשרת באמת לצרכן שלנו לצרוך את התכנים שלנו לא בזמן אמת. בעצם זה שינה את המשוואה שאתה נמדד אך ורק על פי הנתונים של ריל טיים של הוועדה למדידת הצריכה בקופסה. נוצר מצב שעל כל צופה שיש לנו בטלוויזיה, יש בין שישה לשבעה בדיגיטל”.

“המדידה של ועדת המדרוג היא ארכאית וגזענית”

  • יש משהו מתעתע במה שאתה אומר. מספרית אולי יש פי שישה או שבעה, אבל אם אני רואה מהדורת חדשות או סדרה, אני רואה אותה 40 דקות או 50 דקות, בדיגיטל המדידה היא שונה כי מספיק שאני אכנס לשנייה וזה ייחשב

“המדידה לא כל כך שונה. נכון, בפייסבוק זה אכן שניה לכן כשסופרים את זה, אנחנו מגבילים חצפייה של דקה ומעלה, ביוטיוב הסטנדרט זה דקה, בוועדת המדרוג הסטנדרט הוא בין דקה לשלוש”.

אלדד קובלנץ - צלם: רונן אקרמן
אלדד קובלנץ – צלם: רונן אקרמן
  • אבל בוועדת המדרוג אני מקבל בסופו של דבר את הנתונים פר דקה ואז אני רואה איזשהו גרף ויכול לדעת שבאמת 20% צפו באיזו תוכנית לאורך זמן

“אז הממוצע שלנו בצריכה ביוטיוב הוא 12 דקות ממוצע, בחלק מהמקרים זה יותר גבוה מדרמות בריל טיים. ברור שזה לא אותה מדידה, אבל המדידה הקיימת ארכאית וגזענית”

  • כי היא לא סופרת ערבים?

“היא סופרת משקי בית יהודים, זו המצאה של הטלוויזיה המסחרית שהשידור הציבורי לא יכול לשתף איתה פעולה – עם מדידה גזענית. בנוסף הפאנל מאד קטן יחסית, 700 ומשהו משפחות, ויש שם חוסרים שאנחנו כגוף ציבורי לא יכולים להשלים איתם, שזה ייצוג חסר של ערבים, ילדים שזה מאד חשוב לנו כי יש לנו את החינוכית, והשכלה והכנסה מעל הממוצע – שזה חלק ניכר מהצרכנים שלנו”. לפני כשנתיים פרש התאגיד מהוועדה למדרוג, בתום חילופי האשמות. בתאגיד עובדים מעוניינים במדידת רייטינג אחודה בטלוויזיה, ברדיו ובדיגיטל, ובקרוב צפוי לצאת מכרז בנושא. הביקורת של קובלנץ על ועדת המדרוג, נותרה כשהייתה: “היא כל כולה כלי של הטלוויזיה המסחרית כדי לתמחר את הפרסומות שלה. לנו זה לא רלוונטי בכלל, ואני אחדד ואומר – שלא רק היא כלי של הטלוויזיה המסחרית, היא כלי ספציפי של קשת”.

“ואני רוצה לשתף אותך ואתה יכול לדבר אוף רקורד עם אבי בן טל (מנכ”ל רשת 13 – א”כ) מה הוא חושב על הוועדה למדרוג. בתחילת 2022, נתחיל עם המדידה האחודה. המכרז צריך לצאת בקרוב, אנחנו צריכים אישור של המועצה, אבל אנחנו ממש שם, וגם נמצא לזה תקציב. המדידה האחודה תחולל מהפכה בכל התפיסה של מדידת צריכת מדיה, כי היא תאפשר תעשה אגרגציה בין הצריכה בטלוויזיה, רדיו ודיגיטל. נוכל לעקוב אחרי המסלול של הצרכן, האם הצופה של פמת”א בשעה 21:37 האזין לאריה גולן ב-6:00 בבוקר, והאם כעבור חודש וחצי הוא צפה בדוקותיים של איתי אשר. המדידה הזאת תמדוד את כולם, לא רק אותנו. אנחנו יוצאים למדידה הזאת לבד, אבל כבר עכשיו יש התעניינות מגורמים בשוק להצטרף אלינו והם מודעים לנכותה של הוועדה למדרוג.

  • הטענה של ערוץ 20 מאד דומה לשלכם. אנחנו נמדדים בטלוויזיה שם אנחנו חלשים, אבל בדיגיטל אנחנו מאד חזקים. הם גם על הפרק במדידה?

“בשמחה, אבל עוד לא היו איתם שיחות. בכל מקרה, כשזה יקרה, ה-TGI כבר לא יהיה רלוונטי יותר כי אנחנו נמדוד רדיו בריל-טיים, עם פאנל של 3,000-5,000 איש ולא פעם בחצי שנה. אבל אנחנו לוקחים בחשבון שנהיה במדידה לבד, אז העלות תהיה כארבעה מיליון שקל שזו עלות יותר גבוהה מהוועדה למדרוג”.

  • שם שילמתם כשני מיליון שקל בשנה

“עדיף לשלם יותר כסף על משהו שהוא רלוונטי ואמיתי, ולא על איזשהו כלי שנועד לשרת את האינטרסים של הטלוויזיה המסחרית. אני רוצה לדבר שניה על רוני ארן (מנכ”ל הוועדה למדרוג – א”כ). פעם ראשונה בתולדות הוועדה למדרוג, שנבחר מנכ”ל ללא ועדת איתור וללא מכרז, על ידי תיאום בין קשת לרשת. צריך להגיד את זה, זו האמת. נסגר בדיל מאורגן בין קשת לרשת ששולטים בוועדה למדרוג, ללא הליך סביר ציבורית, מנכ”ל שכל תפקידו כרגע לשרת את האינטרסים שלהם, וזו עוד סיבה שאנחנו לא נמצאים שם כי זה לא משרת את האינטרנט הציבורי”.

בקשת סירבו להגיב. מרשת נמסר בתגובה: “רשת מנהלת את ענייניה בצורה הגונה, ישרה וללא דופי, כאשר הקו המנחה היחיד שעומד ויעמוד לנגד ענייה הוא האינטרס של רשת 13”.

מנכ”ל הוועדה למדרוג רוני ארן אמר לאתר “כסית”: “לאורך השנים הסיבות שהתאגיד מפרט לאי-חברותו בוועדה משתנות, ולראשונה אני נתקל בתירוץ האחרון של דרך מינוי המנכ”ל. בחירת המנכ”ל נעשתה על ידי הוועדה באישור היועצים המשפטיים, ולכן הטענה נשמעת הזויה. לגופו של עניין, התאגיד העלה לאורך שנים דרישות להגדלת הפאנל, להחלפת הציוד ולבעיקר לנושא היקר והמורכב של מדידת הדיגיטל, ולמרות שכל הדרישות נענו, במועד תחילת מדידת הדיגיטל התאגיד פרש. בדקנו בכל מדינות ה-OECD, אין עוד ערוץ ציבורי שלא נמדד”.

“מיכאל שמש הוא הסקופר מספר אחד בישראל” 

אחת הטענות שמופנות כלפי התאגיד, שלצד הסדרות והתוכן שזוכים להצלחה, באקטואליה ובתחקירים דווקא ישנה חולשה. על המסך משודרת “זמן אמת”, שהוגדרה מההתחלה כתוכנית תחקירים, אבל בפועל הייתה תוכנית דוקו, שעושה שינוי בימים. חוץ מזה אין תוכניות תחקירים נוספות על המסך של השידור הציבורי שחף מלחצים כלכליים, ומאז הקמתו קשה למנות תחקירים שלו מטלטלים.

  • לפני חצי שנה הבטחת בראיון ל-TheMarker שבשנה הקרובה תביאו כמה תחקירים מהדהדים

מיכאל שמש הוא הסקופר מספר אחד במדינה לעניינים פוליטיים. תבדוק את כמות הסקופים שלו, לא הפרשניות המהדהדות באולפנים הנוצצים של 12 ו-13. יש לנו את הסקופר מספר אחד בתחום הכי חם והכי לוהט, הילד הזה מראה אבק לכולם. וגם זמן אמת למשל עם התחקיר על קצא”א“.

בתאגיד גם מזכירים תחקירים נוספים של זמן אמת, כגון תחקיר הפניקס שרימתה לכאורה את המדינה במיליארד וחצי שקל (שודר בשבוע שעבר – א”כ), תחקיר משמר הגבול על החיבור בין המפכ”ל לשוטר (שמכונה “הג’ינג’י) שמואשם בהריגה, תחקיר על איך המשטרה הפקירה סוכן סמוי שלה, ותחקיר רולידר שישודר בשבוע הבא.

מיכאל שמש - צילום: תאגיד השידור כאן
מיכאל שמש – צילום: תאגיד השידור כאן

“ועדיין אני חושב שבתוכניות – זמן אמת היא בשיפט מתוכנית דוקומנטרית לתחקירים, שכבר עכשיו רואים את השינוי. בנוסף החיזור הגורלי אחר רביב דרוקר לא תם. אני ממשיך, מתעקש, פעם בחודש אני משאיר לו הודעה – מתי אתה בא”.

  • על מה זה נפל אז? הצעתם לו תקציב נאה לתוכנית תחקירים, כ-400 אלף שקל

“וגם להיות הפרשן הפוליטי של חטיבת החדשות. הוא אמר צעד כזה דורש הרבה אומץ”.

  • השאלה אם היית מציע לו 500 אלף, הוא היה אומר כן?

לא. זה לא היה כלכלי הסיפור. יש חוזה מוכן לרביב דרוקר לחתימה”.

רביב דרוקר סירב להגיב.

רביב דרוקר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
האינטרס הציבורי הוגשם. רביב דרוקר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
  • כנראה שזה לא יקרה בקרוב. יש דברים על הקנה מעולמות התחקירים?

“כן, ביקשנו מהשוק ונבנים כמה דברים. אבל כרגע זמן אמת תעשה את השיפט להרבה יותר תחקירים, אנחנו על דרוקר ובמקביל אנחנו מחפשים תוכנית תחקירים נוספת”.

  • נדבר קצת על הבניין של התאגיד בירושלים. הבניין הזה נכפה עליכם?

“הוא נכפה עלינו כי היה איום אמיתי על התאגיד שאם לא נמצא מתחם בירושלים עד 2018, ידחו את ההקמה של התאגיד ל-2021-2022 ואז זה כבר לא היה קורה. בחרנו את האופציה הכי פחות גרועה מבחינת שידור, כי מבחינת סטנדרט של בנייה זה בניין סבבה, בניין מצוין, אבל הוא לא מתאים בשום דרך ואופן לגוף שידור בשנת 2020. הוא לא תוכנן להיות בניין של גוף שידור, במקור הוא היה אמור להיות בניין משרדים. האולפן שלנו נמצא במקום היחידי שהיו בו תקרות גבוהות, במרתף, שם אמורה הייתה להיות רשת קמעונאית. קנינו בהתחלה את הקומות העליונות שיכולנו לתכנן אותן, אבל גילינו שהן יתחילו להיבנות רק ב-2024, כנראה שהן לא יתחילו להיבנות עד אז. בשל הלחץ של הוועדה, אמרנו שניכנס לקומות הנמוכות”.

  • זו אחת הבעיות של מהדורת החדשות, שהאולפן הוא מאד בעייתי מבחינת נראות

“אין שום קשר. אני כן חושב שיש יתרון למהדורה שלנו שאם אתה מזפזפ, תוך שנייה אתה יודע שזה אנחנו, בגלל המונוכרומטיות הסגול”.

  • גם כשהיית מזפזפ בזמנו, ידעת ישר שאתה נופל על ערוץ 1. השאלה אם זה טוב?

“זה עניין של טעם. יש אנשים שאוהבים, יש כאלה שאוהבים פחות. במחשבה נוספת הייתי אומר שהיינו צריכים ללכת על משהו יותר אלגנטי, יותר קאמרי, פחות ניסיון לגודל, אני חושב שטעינו שם. היינו צריכים לייצר אלטרנטיבה ויזואלית, ולא אותו דבר (כמו המתחרות, א”כ), אבל בצבע אחר”.

“בעיה נוספת במהדורה שלנו שזה אחד המקומות הבודדים שלא הצלחנו לייצר את הבידול. כן הצלחנו לעשות את זה ברדיו, בדיגיטל, ברוב התוכניות שלנו בטלוויזיה. במהדורה המרכזית זה לא קרה”.

  • מה לא פירמטתם נכון?

“הצופה שהוא לא חלק מהברנז’ה, לא מבחין בשוני מהותי בין 11, 12 ו-13, ולכן ההרגלים במוצר הספציפי הזה מנצחים, כי גם מי שעובר עלול לחשוב שהמוצר לא שונה מספיק. אנחנו הולכים להשקיע בשנה הקרובה הרבה מאד אנרגיות בשביל לעשות חשיבה מחדש. גם על העיצוב, גם על התוכן.

  • גם על שינוי השעה למשל? כי אם אתה לא מתחרה ברייטינג, אתה לא חבר בוועדה, ואתה אומר שהדיגיטל מאד חשוב, אז אולי 19:30 עד 20:00, או 19:00 עד 20:00, או אחרי 21:00

“אנחנו חושבים על הכל. היו דיונים פנימיים, חשבנו בשלב מסוים בקיץ להעביר את המהדורה ל-21:00, כי מבחינת שעה – שיא צפייה מגיע ב-21:30, וגם מבחינת הבידול זו לא הייתה אותה שעה של המתחרות. הבעיה הייתה שלא מצאנו פתרון מה לשדר ב-20:00. אבל ככל שהזמן נוקף, התלות שלנו בטלוויזיה הליניארית הולך ופוחת. זה לא מוריד כהוא זה מהחובה שלנו לנסות לשכלל ולהפוך את המהדורה שלנו ליותר מבודלת”.

דוריה למפל, מגישת חדשות כאן 11 - צילום: מיכה לובטון
דוריה למפל, מגישת חדשות כאן 11 – צילום: מיכה לובטון

“דוריה עדכנה אותי בהחלטתה. הצטערתי לשמוע אבל אני מכבד את בחירתה ומאחל לה הצלחה רבה”.

“תפקידי כעורך ראשי להחליט, והחלטתי שזה ציוץ גאוני”

  • לא היה קל לתאגיד ולך מול ממשלות ננתניהו בשנים האחרונות

הקושי העיקרי היה בין ה-2016 ל-2017. לפני ההקמה. מאז ההקמה אני חייב לציין שהיה שקט פסטורלי כמעט, למעט מדי פעם הבלחה של הצעת חוק שהיה ברור לכולם שלא תעלה לעולם”.

  • מול הממשלה הקרובה יהיה לך גם שר תקשורת יותר נוח, למרות שהיה ביניכם משהו (עבודתו של יועז הנדל כמגיש הופסקה -א”כ)

“חוק תאגיד השידור הציבורי הוא מדהים מבחינה זאת שהוא באמת מאפשר עצמאות מהדרג הפוליטי. החוק באמת יצר יצור משונה שלא ניתן לשלוט בו פוליטית, בגלל המנגנון של המינויים, בגלל המנגנון של התקצוב. באופן כללי אני יכול להגיד שעבדנו בסדר גמור עם כל שרי התקשורת, 10 שרי תקשורת היו בשש השנים האחרונות, ואני חייב לציין שהממשקים איתם היו מאד מצומצמים כי החוק יצר הפרדה מאד ברורה בין התאגיד לבין משרד התקשורת בפרט ולדרג הפוליטי בכלל”.

  • אם לא היו לחצים יחסית, למה אראל סג”ל הגיע לתאגיד? לא היו לחצים מלמעלה?

“חשבנו שזה יכול להיות רעיון ששווה בדיקה לייצר תוכנית שיח ימנית, שמרנית ופטריוטית. לא היה שום אילוץ משום מקום”.

  • אז למה זה הסתיים, חוץ מאותו מקרה בו ניגנו ושרו סג”ל וחבריו שמעון ריקלין וינון מגל יחד עם בנימין נתניהו במהלך קמפיין הבחירות

“כי אנחנו סבורים שהתוכנית לא הצליחה, היא לא הצליחה לייצר שיח מספיק מעניין ומספיק רלוונטיות, ולכן חשבנו שנכון להוריד אותה”.

  • אז סג”ל לא המשיך וקלמן ליבסקינד כן

“קלמן המשיך ואנחנו חושבים שכרגע הוא מייצר תוכנית טובה מאד. היא אכן למיטיבי לכת, מאד שונה מול מה שמשודר מולה ב-18:00 בערב – עודד בן עמי ואמנון לוי. זו תוכנית של אייטמים הרבה יותר ארוכים והרבה יותר מעמיקים. אין לה צפייה מאד מאד גבוהה, אבל אנחנו צריכים לעשות גם מוצרים שאף גוף פרטי לא יכול לעשות, ואנחנו מרוצים מאד”.

  • הציוץ של הגיטרה, למה היית צריך את זה? החלטת להשהות את האיש (בהמשך הוחלט לסיים את ההתקשרות עם סג”ל – א”כ), האם אתה הנחתת את הציוץ הזה על מחלקת הדיגיטל של התאגיד, על הראש של סמנכ”ל הדיגיטל? הרי הומור יש לך, ואתה גם יודע לעקוץ – רק לא במצב הזה

“זה נכון, ויש הטוענים שההומור שלי קיצוני מדי, קיבלתי את זה מאבא שלי, ועכשיו אני רואה את זה אצל בנותיי הצעירות, שיש להן בדיחות קיצוניות. אבל במקרה הנוכחי לא כפיתי את הציוץ, אבל אישרתי אותו”.

  • למה אישרת ציוץ?

“זה לא היה בחדשות, זה היה בטוויטר של כאן. לא צריך להתבלבל, אני העורך הראשי וזכותי וחובתי להיכנס גם לרזולוציות של תוכן שאמורות להיות של סמנ”כלים הכפופים לי. ותמיד כשיש ציוץ רגיש (אומר ודופק על השולחן – א”כ) בודקים איתי אם זה עובר או לא עובר. תפקידי כעורך ראשי להחליט, ואני החלטתי שזה ציוץ גאוני, חינני ואני יודע ממידע אישי שאראל השתעשע מזה, ואחרי זה כל הבכי והנהי היה בסך הכל מניפולציה להשיג הטבות באזורים אחרים”.

  • יש לך את היוזר של הטוויטר של כאן?

“לא. אני לא יכול לצייץ. נשבע שאני לא יכול”.

  • בדיעבד, היית עושה את זה שוב?

“כן. אני חושב שזה היה חינני, מצחיק והבחור – שוב, ממידע אישי – אהב את זה. אחרי זה קמפיין הבכי והנהי והטרוניות והקובלנות היה בסך הכל בשביל לעבור לעמדה הקורבנית שמאפשרת במערכות יחסית להשיג הטבות במקומות אחרים. פילוסופיה של יחסים”.

אראל סג"ל - צילום: יח"צ
אראל סג”ל – צילום: יח”צ

אראל סג”ל אמר ל”כסית”: “קובלנץ אמר שאנחנו לא רלוונטיים, אבל הייתה לנו תוכנית עם הכי התייחסות ברשתות החברתיות. היינו התוכנית שיצרה הכי הרבה שיח, במיוחד כשהחליפו אותנו בתוכנית של גאולה אבן שנעלמה כשם שהיא באה, ולא נודעו עקבותיה. הוא מחרטט לגבי הדבר הזה.

“לגבי השיח הקורבני, כשהמנכ”ל שולח לך SMS על הציוץ שזה מצחיק אותו, מה הוא חשב, שאני אצחק? תזכיר לו שניצחתי אותו בבית משפט, מנעתי את הפיטורים שלי, והוכחתי שאני צודק, שהדברים נעשו בצורה לא ראויה. רק אז התפטרתי כי אני לא נשאר במקום שהמנכ”ל לא רוצה אותי. פעלתי בצורה הכי הגיונית מבחינתי”.

“אין לחצים פוליטיים מ-2017”

  • היו ניסיונות להביא לפה אנשים מהימין? כי הרי שנתניהו רוצה משהו, הוא יודע להפעיל את אנשיו

אני חייב להחמיא לדרג הפוליטי, מ-2017 הניסיונות ללחצים ולהשפעה מאד מאד מצומצמים. אגב אני חושב שזה בסדר גמור שפוליטיקאים ידברו עם אנשי תקשורת. זה לא הדיבר ה-11. זה הופך להיות לא לגיטימי כשמופעלים לחצים ואיומים. אני חייב לציין שאני לא קיבלתי שום איום מאז 2017, ולשמחתי חוק השידור הציבורי אוסר עליי להתערב בתוכן חדשותי”

  • מעולם לא התערבת?

“בתוכן חדשותי מעולם. בחיים לא. בתוכן ספציפי, אני – אלדד קובלנץ – לא התערבתי בתוכן חדשותי”.

  • גורמים טוענים שקובלנץ מעורב בהכל, הוא ריכוזי, שולט, יודע מה קורה בכל דבר וגם אומר את דעתו על כל דבר

“אומר את דעתו – בהחלט. אני רשאי וזכאי להגיד את דעתי. אבל אני רוצה להפריד: בכל מה שקשור בחלק הלא חדשותי של התאגיד, רדיו טלוויזיה ודיגיטל, אני מאד דומיננטי. כן יש לי את הזכות והחובה להתערב. בכל מה שקשור לחלק החדשותי, מעולם לא התערבתי באייטם חדשותי. בהחלט יש לי סיי לגבי לוח השידורים, לגבי הפרוגרמינג, לגבי הלוק-אנד-פיל. את זה למשל אפשר להאשים אותי ולא את ברוך. אבל לגבי תוכן חדשותי, מעולם לא התערבתי בתוכן וכל האגדה הזאת של ‘קייזר סוזה 2’ זה יותר תדמית מאשר מציאות”.

  • גורמים במועצה הקודמת טענו שאתה כן מתערב בחדשות

“להיפך. המועצה הקודמת עשתה דיון על סמכויות המנכ”ל ומנהל החדשות, ונתנו לי יותר סמכויות ממה שנתנו לי לפני שנכנסנו לדיון. הם חידדו שאני זה שמחליט אם להוריד או לא להוריד תוכניות, מחליט על הלוק-אנד-פיל, ובכלל. לפני זה לא היה”.

  • המועצה הקודמת לא הייתה מאד מרוצה מהתנהלותו של ברוך שי והתנהלות חטיבת החדשות, ואף ניסו להדיח אותו. אתה מרוצה מאד מהתפקוד שלו? אם היה לך איש שם אחר, גולן יוכפז למשל, אנשים בקליבר כזה, זה לא היה יכול להקפיץ את החטיבה?

“אני מאד שלם ושמח על המלצתי למועצה שהתקבלה פה אחד (להאריך את כהונתו של ברוך שי – א”כ).

  • אפילו גיל עומר הצביע בעד

“כן, להאריך לברוך בארבע שנים נוספות. אני סומך עליו ב-100% בדבר הכי חשוב שיש, שזה מצרך לא טריוויאלי, שזו יושרה עיתונאית ועמידה כצוק איתן מול הפוליטיקאים ובעלי ההון, ואני לא מכיר עוד אחד כמוהו, עם היושרה הזאת. אני מאד שלם עם זה”.

  • אגב עומר, איך היחסים ביניכם? הוא ניסה להדיח אותך בעבר. יש דם רע? הוא הצביע בעד אי הארכת כהונתך בתאגיד

“שבעה הצביעו בעד, שניים נגדי – הוא אחד מהם. מערכת היחסיפ בין מנכ”ל ליו”ר היא אירוע מורכב בכל מקום, בלי קשר אם מדובר בחברת ביטוח או תאגיד שידור ציבורי. יש ביננו הרבה הסכמות ויש גם מקומות שאנחנו לחלוטין לא מסכימים. החיכוך בין הגוף המפקח לגוף המנהל הוא דבר שיהיה תמיד. אני חושב שבסיטואציה הנוכחית, היחסים ענייניים, קורקטיים ווגם למען התאגיד, גם אם לפעמים יש ויכוחים ואפילו קשים על עניינים כאלה ואחרים”.

  • המועצה הנוכחית קצת פחות לעומתית כלפיך. אנשים שרצית שיהיו שם – שם

“רצונו של מנכ”ל לא רלוונטי לגבי המועצה המפקחת עליו. יש יחסים טובים עם המועצה הנוכחית”.

“אני אוחז בגישה הכי קיצונית – גאולה צריכה להתעסק בהארד-קור פוליטיקה”

  • אם דיברנו על לחצים פוליטיים, בוא נדבר על גדעון סער. איש פוליטי בכיר, סגן ראש הממשלה, אשתו עובדת כאן בתאגיד. כרגע מגישה תוכנית אקטואליה. היית אצלה בבית…

“הייתי אצלה בבית בזמן שניסיתי לשכנע אותה, זה אירוע מאד חשוב, הייתי אצלה בתחילת 2017 והפצרתי בה להגיש את המהדורה המרכזית. היא סירבה ונאלצנו לכתת רגלנו ולחפש מועמדים ומועמדות אחרים. לשמחתי, היא נמלכה בדעתה שלושה חודשים לאחר מכן והסכימה להגיש את המהדורה המרכזית”.

גאולה אבן עם בעלה גדעון סער | צילום: תומר נויברג, פלאש 90
גאולה אבן עם בעלה גדעון סער | צילום: תומר נויברג, פלאש 90
  • מה קורה עכשיו, היא מגישה בתאגיד ובעלה סגן ראש הממשלה. יש פה בעיה

“אני אוחז בגישה הכי קיצונית. יש פה מנעד של דעות לגבי הקייס-סטאדי של גברת אבן-סער”.

  • כי כל מקום אליו תזרוק אבן, תפגע במשהו

“יש כאלה הסוברים שהיא לא צריכה בכלל להתעסק באקטואליה, כי כל דבר קשור לעיסוק של בעלה. אני אוחז בדעה הקיצונית ההפוכה – כולם יודעים על הקשר שלה עם בעלה, היא לא אמורה לשלם על הקריירה שלה בגלל עיסוקיו. אני חושב שאני הרבה יותר קיצוני מברוך, ואני חושב שהיא יכולה להתעסק בארד-קור פוליטיקה, כן לראיין פוליטיקאים. אני חושב שכן יש לה מניעות מלראיין פוליטיקאים (סוכם עם אבן שהיא יכולה לראיין פוליטיקאים אבל לא על עניינים או נושאים שקשורים לבן זוגה – א”כ). ועדה האתיקה של התאגיד אישרה את זה, ואני אוחז בדעה שגאולה תעשה מה שהיא רוצה”.

  • וברוך בקטע הזה יותר שמרן

ברוך יותר שמרן.

  • למה הבאת את ירון דקל? האם רצית לבנות אותו כמנהל חטיבת החדשות?

“ממש לא. זו הייתה החלטה של ברוך שאני אישרתי”.

  • הוא יצא מגלי צה”ל עם קצת זפת ונוצות, לא כולם אהבו את מה שהוא עשה שם, ועם הרבה ביקורת. ואתם הבאתם אותו לתאגיד

“ברוך החליט שהוא רוצה אותו. על פי החוק אני צריך לאשר העסקת כל עיתונאי. ברוך חשב שחטיבת החדשות יכולה להיתרם מניסיונו והאמינות שלו כפרשן פוליטי, והתוכנית שלו בגל”צ עם עמית סגל הייתה מצוינת. ברוך סבר שיש להעביר את התוכנית לפה. אני תמכתי תמיכה נלהבת, וכמו בכל המקרים, אישרתי את הגיוס שלו”.

  • התוכנית שלו ברדיו הייתה טובה. התוכנית בטלוויזיה, המשבצת של שישי היא קצת בעייתית מבחינתכם, מבחינת צפייה. גם המתחרים סובלים מחולשה בשישי, אבל אצלכם…

“גם לגבי שישי אנחנו במחשבה מחדש שיכול להיות שעדיף להשקיע את המשאבים יותר בשבת ובאמצע שבוע ופחות בשישי”.

  • מה זה אומר, מהדורה מקוצרת בשישי?

“תעזוב, גם ככה האמירה הזאת תחולל מהומה בחטיבת החדשות. ברוך זה הבן אדם שצועק עליי הכי הרבה אחרי הבנות שלי. ‘מה עשית לי?’, אנחנו חושבים אם מהדורה ארוכה בשישי ממקסמת את התרומה לציבור. עכשיו אני חושב שיציאתו של דקל לשליחות מטעם המולדת לקנדה, היא הזדמנות לעשות רי-שאפל ורי-סינקינג”.

  • יעקב אילון היה מועמד לתוכנית?

“כן, ברוך הציע לו והוא לא רצה. אני כבר לא זוכר מה קרה שם. יעקב אילון דיבר איתי, נפגשתי איתו והפנתי אותו לברוך. בסופו של דבר זה לא הבשיל”.

  • יש לכם מערכת סינון אחרת ביחס למערכת הסינון שהייתה לכם ב-2016 (‘הארץ’ חשף רשימות של מועמדים שזכו לתיאורים מגחיכים)?

“כל המשימה של הקמת התאגיד הייתה אירוע מאד קיצוני, ונעשו בה טעויות. לקחנו אחריות על כל הטעויות האלה וכולן תוקנו”.

  • אם אני לא גלצניק ואני מגיע לאתר חרדי, מה הסיכוי שלי להגיע לפה? האם יש שטנץ’ גלצי בתאגיד?

“אני חושב שיש לנו עוד דרך לעשות שם. תסתכל על המסך וגלי האתר, אני חושב שאנחנו כן הכי מגוונים, אבל לא מספיק. כשאני משווה את עצמי לקשת ורשת, אני חושב שאנחנו הכי מגוונים, ואנחנו צריכים לעשות שם עוד עבודה בכל התחומים”.

“אחד הרגעים המבישים בתולדות השידור בישראל”

חטיבת המדיה בערבית יצרה בחודשים האחרונים הרבה מאד רעש, בין היתר בשל הרצון לאחד את חטיבת החדשות בערבית לחטיבת החדשות בעברית. גם פרישתו של סמנכ”ל החטיבה יאסר עטילה שהיה גם מנהל החטיבה בערבית ברשות השידור, הולידה סערה . עם פרישתו, שודרה במהדורת החדשות בערבית של “מכאן” כתבה המסכמת את הישגי המדיה בערבית בארבע השנים מאז הקמת התאגיד, שיוחסו כולם לסמנכ”ל הפורש.

בגלובס פורסם לפני כחודש ששני ממלאי מקומו של עטילה, פיראס חאמד ורובא ורור, שלחו מכתב לעובדי החטיבה בה הסתייגותם על שידור הכתבה. “ממונים ועיתונאים לא ינצלו את מעמדם כעובדי תאגיד וכנושאי תפקיד מטעם התאגיד, ולא יעמידו עצמם ו/או את כפיפיהם במצב שבו קיים ניגוד עניינים בין חובותיהם המקצועיים והעיתונאיים לבין כל אינטרס אחר, לרבות קידום אישי”, כתבו השניים.

עטילה אמר לגלובס כי “בשידורה של הכתבה לא זו בלבד שלא נפל כל פגם או רבב, בוודאי שלא מתחום האתיקה, אלא מדובר בכתבה לגיטימית ביותר ומתבקשת. רגע פרישתו של מי שניהל המדיה באותה תקופה הוא הזדמנות מתאימה מאין כמוה לשידורה של תוכנית מסוג זה”.

קובלנץ מתקשה להסתיר גם עכשיו את זעמו על אותו אירוע. “מדובר באחד האירועים המביכים והמבישים ביותר בתולדות השידור בישראל”, הוא אומר, “ועדת האתיקה הפנימית כבר גינתה את זה, ובקרוב תתכנס המועצה וגם תדון באירוע הזה”.

  • אחרי שהבן אדם כבר לא פה?

“זה לא קשור, זה לא פרסונלי”.

על המיזוג אומר קובלנץ: “בתאגיד יש תקלה מובנית – שחטיבת החדשות לא מאוחדת, כי גם החוק דורש את זה – שתהיה חטיבת חדשות אחת ויחידה שמנהלה אחד ואין בלתו. העובדה שהמערכת נפרדת, מייצרת מצב שהאוכלוסייה דוברת הערבית בישראל מקבלת שירות נכה ולקוי בגלל שברגע שהחטיבה תהיה אחודה, זה מאשר סינרגיה שתאפשר להרבה יותר מוצרים ולשיפור המוצר בערבית – יותר תוכניות ויותר תוכן. כרגע המוצר מתחלק לשניים: הפקות מקור, וחדשות. החלק החדשותי לוקה בחסר ונותן שירות בינוני עד מביך לאוכלוסייה בערבית. כשזה יהיה חלק ממערכת שלמה של עורכים, גרפיקאים, מפיקים ועורכי וידאו, אפשר יהיה לעשות הרבה יותר סינרגיה בין המוצרים בעברית למוצרים בערבית. תהיה הרבה יתר זליגה של עובדים במדיה בערבית למדיה בעברית, נראה הרבה יותר פרצופים של אנשים מוכשרים לפני ואחרי המצלמה, שעובדים במדיה בערבית”.

אתר kassit.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר [email protected]
נגישות